Enjoying this page?

053a – בא סימן – פרק ששי – נדה, נג ע”א

Tzuras Hadaf - צורת הדף 

אמר רבי, "נראין דברי רבי יהודה בן אגרא, בשלא בדקה.

א"ר נראין כו' - כולה מפרש לה:

ודברי חכמים, בשבדקה".

מאי בדקה?

ומאי לא בדקה?

אמר רבא, אשכחתינהו לרבנן דבי רב, דיתבי וקאמרי,

"הכא במאי עסקינן,

הכא במאי עסקינן - פלוגתא דרבנן ורבי יהודה בן אגרא:

כגון שבדקה עצמה,

כשבדקה - עצמה כל שני בין השמשות:

ולא בדקה חלוקה.

ולא בדקה חלוקה - בשני ימים אלא בג'' ומצאה ב' גריסין.

ולפי שלא בדקה חלוקה עד הנה, לא ידעה מאימת הן באין.

לפיכך יש לחוש שמא בשני בין השמשות ראתה.

או אחת ביום ראשון ואחת בין השמשות של מחר.

דהוו להו ג' ראיות:

ואף עצמה לא בדקה, אלא בין השמשות דרבי יהודה.

ובבין השמשות דר' יוסי, לא בדקה.

בין השמשות דרבי יהודה - בבמה מדליקין, "הכסיף העליון ולא הכסיף התחתון", ושיעורו חצי מיל.

ולר' יוסי, "כהרף עין", ובסוף היום הוא.

זה נכנס, וזה יוצא:

דרבנן סברי, בבין השמשות דרבי יוסי ליליא הוא.

והא בדקה בבין השמשות דרבי יהודה.

והא בדקה בבין השמשות דרבי יהודה - הלכך לא ראתה אחת מהן בין השמשות, שתעלה לחומר ב' ימים:

ור' יוסי לטעמיה, דאמר בין השמשות ספיקא הוי".

ספקא הוא - דחיישינן שמא לאחר סילוק ידיה בבין השמשות דרבי יוסי חזאי, והוא עולה לשני ימים, והוו להו שלשה ימים רצופים.

ולרבנן, לילה הוא.

ואפילו חזאי, לא הוו להו שלשה ראיות:

ואמינא להו אנא, אילמלי ידיה בעיניה

אילמלי ידיה בעיניה - באותו מקום:

כל בין השמשות,

כל בין השמשות - דרבי יהודה:

יפה אתם אומרים.

יפה אתם אומרים - לרבנן דלא חיישי' כיון דכל בין השמשות דר' יהודה לא חזאי:

עכשיו, שמא עם סלוק ידיה ראתה?

אימור עם סילוק ידיה ראתה - דהא בין השמשות דרבי יהודה ארוך הוא:

ואמרו לי, "כי קאמרינן, כשנתנה ידיה בעיניה כל בין השמשות".

"אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בן אגרא

נראין דברי רבי יהודה - דחייש:

כשלא בדקה".

בשלא בדקה - ומדקאמר רבי בהא ס"ל כרבי יהודה, אבל בשבדקה לא ס"ל כוותיה, מכלל דרבי יהודה בן אגרא אפילו בדקה נמי חייש.

ומאי, "לא בדקה"?

אי נימא ה"ק רבי, רואה אני את דברי ר' יהודה בשלא בדקה בדרבי יוסי ואע"ג דבדקה בדר' יהודה, דאיכא לספוקי בבין השמשות דרבי יוסי.

אבל איני רואה את דבריו כשבדקה בשניהם:

מאי, "לא בדקה"?

אילימא דבדקה בדרבי יהודה, ולא בדקה בדרבי יוסי?

מכלל, דרבי יהודה סבר, אע"ג דבדקה בתרוייהו, חיישא.

מכלל דרבי יהודה אפילו בדקה בתרוייהו - חייש.

הא ודאי בין השמשות לא חזאי, ואין לך לחלוק ראיה אחת לשתים:

הא בדקה?

אלא פשיטא, דלא בדקה.

אלא פשיטא דלא בדקה - לא בהא ולא בהא, דחוששת שמא ראתה בבין השמשות דר' יהודה:

לא בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי.

אבל בדקה בדר' יהודה, ולא בדקה בדר' יוסי, לא חיישא.

אבל בדקה - בדר' יהודה אין אני רואה את דבריו לחוש לזיבה:

אלמא בין השמשות דר' יוסי לרבי, ליליא הוא.

אלמא - קסבר רבי בין השמשות דרבי יוסי לילה הוא, והראייה שבה אינה עולה לשתים:

אימא סיפא.

"ודברי חכמים כשבדקה".

מאי בדקה?

אילימא דבדקה בדרבי יהודה, ולא בדקה בדרבי יוסי.

אי נימא כשבדקה בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי - וקאמר רבי בזו אני רואה את דבריהם, דלא חיישינן, אבל לא בדקה לא בזו ולא בזו, איני רואה את דבריהם, דאנא סבירא לי דחיישא:

מכלל דרבנן סברי, אע"ג דלא בדקה בתרוייהו, לא חיישינן.

מכלל דלרבנן אע"ג דלא בדקה לא בהא ולא בהא לא חיישא והא לא בדקה - ויש לחוש לראיית בין השמשות המתחלקת לשתים:

הא לא בדקה?

אלא פשיטא, דבדקה בין בדר' יהודה ובין בדרבי יוסי.

אלא פשיטא - דנראין דברי חכמים כשבדקה דקאמר רבי, שבדקה בשניהם קאמר.

אבל באחד מהן, דקאמרי אינהו נמי לא חיישא, איני רואה דבריהם.

דכיון דלא בדקה בדר' יוסי, יש לחוש לראיית בין השמשות.

אלמא לרבי ספקא הוא כו':

אבל בדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדר' יוסי, חיישינן.

אלמא בין השמשות דרבי יוסי לרבי, ספקא הוי.

קשיא דרבי אדרבי?

ה"ק, נראין דברי רבי יהודה בן אגרא, לרבנן דלא בדקה כלל, לא בדרבי יהודה ולא בדרבי יוסי.

ה"ק - האי נראין דקאמר רבי, לאו לטעמיה דנפשיה קאמר, דתידוק מינה מדקאמר בזו אני רואה את דברי זה ובזו איני רואה מכלל דאינהו בתרוייהו פליגי, ותקשי לך.

אלא רבי לפרושי פלוגתייהו אתא לאשמועינן, במאי פליגי.

וה"ק, נראין דברי ר' יהודה לחכמים, ומודים לו, דחיישינן כשלא בדקה לא בזה ולא בזה.

שדברי חכמים, כשבדקה באחד מהני, דקסברי בין השמשות דרבי יוסי ליליא הוא.

ורבי יוסי לטעמיה, דאמר ספקא הוא, הילכך עד שתבדוק בשניהם יש לחוש בראיית בין השמשות:

שאף חכמים לא נחלקו עליו, אלא דבדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדר' יוסי.

אבל היכא דלא בדקה כלל, מודו ליה.

ורמינהו, "הרואה כתם לראיה מרובה, חוששת.

לראייה מרובה - ג' גריסין בועודות:

לראיה מועטת, אינה חוששת.

לראייה מועטת - שני גריסין בועודות:

זו דברי רבי יהודה בן אגרא, שאמר משום רבי יוסי.

א"ר, אני שמעתי ממנו, שאחת זו ואחת זו, חוששת.

ממנו - מדרבי יוסי:

ומן הטעם הזה אמר לי.

ומה אילו נדה שלא הפרישה בטהרה, מן המנחה ולמעלה,

שלא הפרישה בטהרה - בשביעי שלא בדקה בין השמשות:

לא תהא בחזקת טמאה?!

לא תהא בחזקת טומאה - ואינה טובלת לערב, ואע"פ שהפרישה בטהרה שחרית.

אלמא משראתה הויא כל היום בחזקת חוזרת ורואה עד גמר היום.

אף זו הואיל ולא בדקה בין השמשות שלם איכא למיחש דלמא בסוף בין השמשות ראתה והיא עולה לשתי ראיות:

ונראין דבריו,

ונראין לי דבריו - ומודה אני לו:

כשבדקה".

כשבדקה - בין השמשות שלם תו לא חיישא.

ובשלא בדקה אני חולק עליו:

מאי בדקה?

אילימא דבדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדרבי יוסי.

מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר, אע"ג דלא בדקה לא בדר' יהודה ולא בדר' יוסי, לא חיישא.

והא לא בדקה?

אלא פשיטא, דבדקה בין בדר' יהודה ובין בדרבי יוסי.

מכלל דרבי יהודה בן אגרא סבר, בדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדר' יוסי, לא חיישא.

אלמא בין השמשות דרבי יוסי לר' יהודה בן אגרא, ליליא הוא.

קשיא דרבי יהודה בן אגרא אדר' יהודה בן אגרא?

קשיא דרבי יהודה אדר' יהודה - דלעיל ס"ל בין השמשות דרבי יוסי ספיקא הוא:

בשלמא בלא רבי לא קשיא.

בשלמא בלא רבי - אי לא פירש רבי לפלוגתייהו, בין לעיל בין הכא, לא הוה קשיא דרבי יהודה אדר' יהודה.

התם דבדקה כו':

התם דבדקה בדר' יהודה ולא בדקה בדר' יוסי.

הכא דבדקה נמי בדר' יהודה ובדר' יוסי.

אלא בדרבי, קשיא?

אלא בדרבי - מכי אתא רבי לפרושי פלוגתייהו, ולא מתוקמא לן אלא כדפירשה, דלרבי יהודה דלעיל ספיקא הוא, והכא מיתחזי דליליא הוא, קשיא:

תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה בן אגרא.

האי תנא סבר, שלים בין השמשות דר' יהודה