דף כ,ב
לגמריה, לא אמרינן יולדת למקוטעין.
לגמריה לא אמרינן יולדת למקוטעין - הלכך לא נקט סוף ששה:
לסבריה, אמרינן יולדת למקוטעין.
לסבריה אמרינן - דלא גמר בהמה מאשה מקצת יום אחרון של חדש חמישי לעבורה ככולה ויולדת בו ביום הלכך אפילו אית לן דזעירי ונתעברה במרחשון יולדת ביום אחרון של אדר דהוי שנתו:
ואיבעית אימא, לא אמרינן יולדת.
והכא, במקצת היום ככולו קמיפלגי.
לסבריה, אמרינן מקצת היום ככולו.
מקצת היום - שגמר חדש חמישי או של טינוף:
לגמריה, לא אמרינן מקצת היום ככולו:
ה"ג - לגמריה לא אמרינן מקצת היום ככולו:
אמר ר' עקיבא אני לא באתי לידי מדה זו אלא כל שידוע כו': מאי איכא בין ר' עקיבא לר' יהושע?
מאי איכא בין ר' עקיבא לר' יהושע - דבבציר מהכי מי ילדה:
אמר ר' חנינא מסורא, חלב פוטר, איכא בינייהו.
חלב פוטר - אם חולבת אפילו בתוך שנתה או שנולדה בבית ישראל לא ראינוה יולדת עד לאחר שנתה והרי היא חולבת:
ר' עקיבא סבר, חלב פוטר, הלך אחר רוב בהמות, ורוב בהמות אין חולבות אלא אם כן יולדות.
ור' יהושע סבר, הא איכא מיעוטא דחולבות, אע"פ שאין יולדות.
ר' יהושע סבר טינוף פוטר - ולא חלב:
ומי חייש ר' יהושע למיעוט?
והתנן, "היתה לה חמותה, אינה חוששת.
היתה לה חמותה - אשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ומת בעלה בלא בנים ואח אין לו ויש לה חמותה במקומה שיצאת משם:
אינה חוששת - שמא נולד בן לחמיה והויא זקוקה ליבם:
יצאה מליאה, חוששת.
יצאת מליאה - שהיתה חמותה מעוברת כשיצתה זו משם חוששת:
ר' יהושע אומר, אינה חוששת".
ואמרינן, מאי טעמא דר' יהושע?
קסבר רוב מעוברות יולדות, ומיעוט מפילות.
וכל היולדות, מחצה זכרים ומחצה נקבות.
ומחצה נקיבות - שאינה זוקקת לייבום:
סמוך מיעוטא דמפילות למחצה דנקבות, והוו להו זכרים מיעוטא, ולמיעוטא לא חיישינן.
אלא איפוך.
אלא איפוך - תרצתא דר' יהושע סבר טינוף פוטר והוא הדין לחלב ואתא ר' עקיבא למימר כל שידוע שביכרה ואפילו על ידי טינוף אין כאן לכהן כו' ספק ואפילו חולבת:
והתניא' "חלב, פוטר. דברי ר' יהושע.
והתניא - בניחותא:
רבי עקיבא אומר, חלב, אינו פוטר".
ת"ר, "גדייה שילדה שלש בנות.
גדייה - נקט משום דדרכה לילד וולדות הרבה בעיבור אחד:
וכל בנותיה ילדו שלש שלש.
כולן נכנסות לדיר להתעשר.
א"ר שמעון, אני ראיתי שעישרה בתוך שנתה".
אני ראיתי גדייה שעישרה בתוך שנתה - כלומר בתוך אותה שנה שילדה השלש בנות חזרו הבנות וילדו עד שנכנסו כולן לדיר להתעשר באותה שנה הן ובנותיהם ולקמן בעי מאי נפקא מיניה לת"ק:
למה לי למיתני, "שלש שלש", תוליד חד מינייהו תלת, ואינך, תרתי תרתי?
איידי דאיכא חדא דלא סגיא בלא שלש, תנא כולהו דילדו שלש שלש.
ולמה לי למיתני שלש כלל, לילדו כולהו תרתי, ותיהדר איהי ותוליד בהדיהן?