צורת הדף
משנה
בהמה שנחתכו רגליה
רגליה - האחרונים:
מן הארכובה
ארכובה - מפרש בגמ':
ולמטה - כשרה.
מן הארכובה ולמעלה - פסולה.
וכן שניטל
וכן שניטל - אפילו לא נחתך העצם:
צומת הגידין.
צומת הגידין - למעלה מארכובה הוא וסמוך לה והן אותן שלשה חוטין שנוטלין מנקרי הבשר מתלולית העצם שקורין צינקרו"ן:
נשבר העצם
נשבר העצם - ולא נחתך:
אם רוב הבשר קיים -
אם רוב בשר קיים - מפרש בגמרא רוב עוביו ורוב היקפו:
שחיטתו מטהרתו
שחיטתו מטהרתו - ומותר באכילה, ואם לאו אין שחיטתו מטהרתו. ואפילו במקום שהבהמה מותרת הוי אבר אסור משום ובשר בשדה טרפה כדאמרינן (לעיל דף עג:) להביא האבר והבשר המדולדלין:
שלשה עצמות בירך התחתון והוא עצם הנחתך עם הפרסות כשמפשיטין הבהמה, ואותה ארכובה נקראת ארכובה הנמכרת עם הראש. ולמעלה הימנה עצם האמצעי וצומת הגידין בתחתיתו סמוך לפרק ארכובה הנמכרת עם הראש, והעליון הוא קולית התחובה באליה:
ואם לאו - אין שחיטתו מטהרתו:
גמרא
אמר רב יהודה אמר רב אמר רבי חייא:
למטה
למטה - דקתני מתני' כשרה:
למטה מן הארכובה
למטה מן הארכובה - סמוך לה מיד קאמר. דלא תימא ארכובה דמתניתין היא ארכובה העליונה שבין הקולית ועצם האמצעי, ומאי למטה דקתני כשרה, למטה הימנה ומכל עצם האמצעי שבו צומת הגידין קאמר, - דלמטה ממש ליכא למימר כשרה דהא אפי' צומת הגידין שהוא בשיפולי של עצם אמצעי קתני מתניתין טרפה וכ"ש בגובהו. - הא לא אמרינן אלא למטה למטה מן הארכובה סמוך לה קאמר כשרה כדמסיים מילתיה ואזיל דארכובה הנמכרת עם הראש קאמר:
למעלה - למעלה מן הארכובה
למעלה למעלה מן הארכובה - מיד קאמר טרפה דהיינו בצומת הגידין שהוא סמוך לה וכל שכן בגובהו. ולקמן פריך מאי וכן שניטל צומת הגידין והא תנא ליה למעלה מן הארכובה טרפה:
באיזו ארכובה אמרו - בארכובה הנמכרת עם הראש.
עולא אמר רבי אושעיא: כנגדו
כנגדו - של אותו מקום דמתני':
בגמל ניכר.
בגמל ניכר - דקסבר רבי אושעיא ארכובה דמתניתין היא ארכובה העליונה ושם בולט עצם בירך הגמל. והכי תניא בבכורות (דף מא.) דאותה ארכובה ניכרת בגמל, דתנן: זנב העגל שאינה מגעת לערקום ארכובה הוי מום לפסול. ותני עלה קפץ העליון ולא קפץ התחתון וכנגדו בגמל ניכר:
אמר ליה עולא לרב יהודה: בשלמא לדידי דאמינא כנגדו בגמל ניכר, היינו דקתני: וכן שניטל צומת הגידין.
היינו דקתני וכן שניטל - משום דתנא למטה מן הארכובה עליונה כשרה דהיינו נחתך עצם האמצעי איצטריך למיתני וכן שניטל דאע"ג דאם נחתך בגובהו כשרה היכא דנחתך בשיפולי במקום צומת הגידין טרפה, וכדמתרץ לקמן. ואל תתמה שהרי חותכה מכאן ומתה וחותכה מכאן וחיה. אלא לדידך דאמרת ארכובה תחתונה למעלה דקתני מתניתין למעלה מיד בסמוך משמע, היינו ניטל צומת הגידין:
אלא לדידך מאי: וכן שניטל צומת הגידין?
אמר ליה: רכובה בלא צומת הגידים
אמר ליה תנא ארכובה בלא צומת הגידין - כמו נשבר העצם והגידין קיימין ותנא צומת הגידין בלא ארכובה:
וצומת הגידים בלא רכובה.
והא נחתכו קתני?
והא נחתכו - לגמרי משמע, אלמא תנא ליה תנא ניטל הצומת, ולמה ליה למהדר ולמתנייה. והא ליכא למימר תנא רכובה עם צומת הגידין והדר תני צומת הגידין בלא ארכובה דאם כן ניתני ניטל צומת הגידין וכ"ש נחתכו:
אישתיק.
לבתר דנפק
לבתר דנפק - עולא:
אמר
אמר - רב יהודה לנפשיה:
מ"ט לא אמרי ליה
מאי טעמא לא אמרי - דלמטה דקאמר הוא למטה מן הארכובה ומצומת הגידין ולמעלה דקתני לאו למעלה מיד משמע אלא בגובהו של עצם למעלה מן הצומת והדר תנא וכן שניטל הצומת דאם נחתך בתוך הצומת נמי טרפה:
למטה למטה מן הארכובה,
למעלה למעלה מצומת הגידין.
הדר אמר
הדר אמר - שפיר עבדי דלא אמרי ליה:
ולא אמרי ליה,
ולא אמרי ליה - בתמיה וכי לא אמרתי לו טעם הגון רכובה בלא צומת וצומת בלא רכובה, ופרכיה מלישנא דמתניתין ואמר לי נחתכו קתני, והכא נמי אי הוה אמרי ליה קא הוה דייק נמי לישנא ואומר לי מן הארכובה ולמעלה קתני דמשמע בסמוך והיינו בצומת הגידין:
ואמר לי: נחתכו קתני?
הכא נמי: מן הארכובה ולמעלה קתני?
רב פפא מתני הכי
רב פפא מתני - לדרב יהודה הכי:
אמר רב יהודה אמר רב אמר רבי חייא: למטה - למטה מן הארכובה ומצומת הגידין.
למטה - דמתניתין לאו למטה מיד קאמר' דרכובה דמתניתין ברכובה עליונה מיירי הלכך למטה דידה דהיינו עצם אמצעי, זימנין דטרפה כגון בצומת הגידין, אלא הכי קאמר למטה מאותה רכובה ומעצם אמצעי כולו דהיינו בעצם התחתון ודאי כשרה:
למעלה - למעלה מן הארכובה ומצומת הגידין
למעלה למעלה מן הארכובה - דהיינו בקולית ודאי טרפה כל מקום שיחתך:
וכן שניטל צומת הגידין.
וכן שניטל צומת הגידין - ובעצם אמצעי יש מקום שהיא טרפה, כגון בצומת הגידין ויש מקום שהיא כשרה כגון למעלה מן הצומת, ורכובה גופה איזו היא:
וארכובה גופה כדעולא א"ר אושעיא.
כדעולא - עליונה:
ופרכינן ללישנא דעולא ודרב פפא ומי איכא מידי דכי מדלי פסיק לה למעלה מן הצומת הגידין בעצם אמצעי כשרה:
ומי איכא מידי דאילו מדלי פסיק ליה וחיה, מתתי פסיק ליה ומתה?
וכי מתתי פסיק לה - וכשמשפיל להו לחותכה בצומת טרפה: וכלישנא קמא דרב עבדינן לחומרא ולמעלה מרכובה התחתונה כל מקום שיחתך טרפה, וכן ניטל צומת בלא רכובה, דלא חזינן דהדר ביה רב ולקמן פסיק הלכתא הכי אפילו בנשבר העצם וכ"ש נחתך לגמרי:
אמר רב אשי: טרפות קא מדמית להדדי? אין אומרין בטרפות זו דומה לזו.
שהרי חותכה מכאן ומתה, חותכה מכאן וחיה.
ואלו הן צומת הגידין?
רבה אמר רב אשי: דאגרמא ולבר
דאגרמא ולבר - משיוצאין הגידין מן העצם ומהלכין בבשר, שהעצם למעלה מן הפרק ערום בלא בשר כשתים וג' אצבעות והגידין אדוקין בו, וממקום שמתפרשין ממנו ולמעלה מתחיל וכל זמן שהן צמותין וקשורין השלשה יחד קרי צומת עד מקום שמתפשטין ומתפצלין זה מזה כדמפרש לקמן:
רבה בר רב הונא אמר רב אשי: דאגרמא ולגיו.
דאגרמא ולגיו - אין נקראין צומת אלא מקום אדיקתן בעצם ממקום שנאדקין בו עד הפרק:
רבא בריה דרבה בר רב הונא אמר רב אסי: דעילוי ערקומא.
דעילוי ערקומא - עצם קטן הוא המחבר את הפרקים ומה שיש מן הגידין ולמעלה הימנו עד מקום שמתפשטין קרי צומת וכל מקום שיחתכו שם טרפה. והאי שיעורא נפיש מכולהו שמתחיל מיד מן הערקום ולמעלה והוא למטה מסוף העצם האמצעי ואם נחתך בין עצם אמצעי לאותו ערקום טרפה:
יתיב ההוא מרבנן קמיה דר' אבא, ויתיב וקאמר: דערקומא גופה.
דערקומא גופה - נחתכו גידין כנגד הערקום עצמו:
אמר ליה רבי אבא: לא תציתו ליה.
לא תציתו ליה - דמחמיר טפי:
הכי אמר רב יהודה: היכא דפרעי טבחי.
דפרעי טבחי - במקום שפותחין הטבחין להפריש הבשר מן העצם כשמנקרין אותו צינקרו"ן ורוצין ליטול אותן גידין והיינו מעילוי ערקומא. לישנא אחרינא כשמפשיטין הבהמה משם מתחילין לפתוח ולהפשיט העור של רגלים אחרונים:
והיינו רבא בריה דרבה בר רב הונא.
אמר רב אסי אמר רב יהודה אמר שמואל: צומת הגידים שאמרו מקום שהגידין צומתין.
צומתין - מחוברין יחד ונראין כגיד אחד:
ועד כמה
ועד כמה - ארכו של צומת:
א"ל ההוא מדרבנן ורב יעקב שמיה: כי הוינן בי רב יהודה אמר לן: שמעו מני מלתא דמגברא רבה שמיע לי, ומנו שמואל: צומת הגידין שאמרו מקום שהגידין צומתין בו. וממקום שצומתין עד מקום שמתפשטין.
וכמה?
אמר אביי: ארבעה בטדי
ארבעה בטדי - ארבע אצבעות:
בתורא.
בדקה מאי?
אמר אביי: בליטי
בליטי - קודם שיבלעו בתוך הבשר:
הוו צומת הגידים.
בליעי לא הוו צומת הגידים.
אשוני
אשוני - קשין:
הוו צומת הגידים.
רכיכי
רכיכי - לאחר שנכנסין לבשר נעשין רכין:
לא הוו צומת הגידים.
אלימי - הוו צומת הגידים.
קטיני - לא הוו צומת הגידים.
חוורי - הוו צומת הגידים.
לא חוורי - לא הוו צומת הגידים.
תוספות
אלא לדידך מאי כו'. תימה דלמא סובר כמ"ד צומת הגידין הוי דאגרמא ולבר דהיינו כשיוצא מן העצם אבל למעלה מן הארכובה לא מיטרף משום צומת הגידין וי"ל מדפריך ליה עולא מכלל דהוה פשיטא ליה דצומת הגידין הוי דאגרמא ולגיו ועוד דרב יהודה דקאמר בסמוך היכא דפרעי טבחי והיינו דרבא בריה דרבה בר רב הונא דקאמר עילוי ערקומא שהוא עדיין יותר:
הכא נמי מן הארכובה ולמעלה קתני. לעולא ניחא דמצי לפרש מן הארכובה ולמטה מיד אף על גב דלא בכל מקום כשרה כמו כנגד צומת הגידין מכל מקום כיון דמיתוקם למטה מיד ולמעלה מיד ניחא: