Zevachim, Page 051a

צורת הדף באתר היברובוקס

מטהרת טריפתה מטומאתה, אף מליקה שמכשרתה באכילה, תטהר טריפתה מטומאתה.

ר' יוסי אומר: דיה כנבלת בהמה טהורה ששחיטתה מטהרתה ולא מליקתה.

ולא היא. התם תיהוי היא משחיטה דחולין קאתיין.

הכי גרסי' ולא היא התם תיהוי משחיטה דחולין קאתיא - הכי פירושו התם עיקר טעמא דר"מ לא יליף בבנין אב אלא מהיקש דזאת תורת הבהמה והעוף כדלקמן בפרק חטאת  העוף (דף סט:) אמרינן ר"מ קרא אשכח ודרש ואי נמי תיהוי דגמר לה בבנין אב כדקתני במתני' לא מיפשטא בעיין דהא ר"מ מליקה בקדשים משחיטה דחולין גמר הוה ליה מלמד דחולין ולמאן דלית ליה דרב פפא אף על גב דלמד קדש לאו ראייה היא:

דבר הלמד בבנין אב: מהו שילמד בהיקש, ובג"ש, ובק"ו, ובבנין אב?

פשוט מהא חדא.

פשוט מהא - מתני' חדא מהנך בעיא:

"מפני מה אמרו:

מפני מה אמרו - לקמן היא בפ' המזבח [מקדש] (דף פד:) לרבי יהודה דדריש זאת היא העולה הרי אלו מיעוטין פרט לנשחטה בלילה ושנשפך דמה ושיצא דמה חוץ לקלעים ופריך  מה ראה להוציא את אלו ולהכשיר את השאר:

לן בדם - כשר - שהרי לן באימורין כשר.

מפני מה אמרו לן בדם כשר - שאם עלה לא ירד שהרי כשר באימורין אם לנו אימורין ועלו למזבח לא ירדו:

לן באימורין כשר - שהרי לן בבשר כשר.

ולן באימורין למה כשר שהרי לן בבשר כשר - גמור מן התורה שזמן אכילת שלמים שני ימים אלמא אימורין גמרי בבנין אב על הדם:

יוצא - הואיל ויוצא כשר בבמה

טמא - הואיל והותר בעבודת ציבור.

טמא - איברי עולה טמאין מפני מה אם עלו לא ירדו:

חוץ לזמנו - הואיל ומרצה לפיגולו.

הואיל ומרצה לפיגולו - הואיל וחשובה הרצאת דמו לחייב עליו משום פיגול כמו שקרבו מתיריו בהכשר לפיכך אימורי פיגול שעלו לא ירדו:

חוץ למקומו - הואיל והוקש לחוץ לזמנו.

שקיבלו פסולין וזרקו דמן

שקבלו פסולין - אם זרקו את דמו מפני מה אם עלו הדם או האימורין לא ירדו:

- בהנך פסולין דחזו לעבודת ציבור.

בהנך פסולין - מכשירים דחזו לעבודת צבור כגון כהן טמא:

וכי דנין דבר שלא בהכשירו מדבר שבהכשירו?

וכי דנין דבר כו' - דקא ילפת באימורין שלא בהכשירם מנלן בבשר דהכשירו בכך וזו היא מצותו ותו היכי יליף יוצא במקדש מיוצא בבמה שכולו יוצא הוא שאין שם קלעים אלא ע"פ  השדה:

תנא: מ"זאת תורת העולה" ריבה סמיך ליה:

זאת תורת העולה - תורה אחת לכל העולין אם עלו לא ירדו כדכתיב על מוקדה כל הלילה וכל ראיות הללו משום דממעט מזאת היא העולה תלתא פסולי מייתי מהנך מאי שנא הני  מהני והעיקר מקרא ואסמכתא בעלמא הוא:

שירי הדם כו':

מאי טעמא?

מאי טעמא - אל יסוד מערב הוא דכתיב בפר כהן משיח (ויקרא ד) אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד יסוד שכנגד הפתח וזו היא מערבו של מזבח שהוא כנגד פתח ההיכל ולקמן בברייתא (דף נב.) נפקא לן פר יום הכפורים מריבויא דהפר שטעון מתן דם ליסוד בפר כהן משיח ובשעיר כתיב (ויקרא טז) ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר:

אמר קרא: (ויקרא ד, ז) "אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד", ההוא דפגע ברישא.

אל יסוד מזבח העולה - חמש פרשיות הן בחטאת של פר משיח ושל העלם שהן פנימיות ושל שעיר נשיא ושל כבשת יחיד ושל שעירת יחיד שהן חיצוניות. בשתים הפנימיות  ובשעיר נשיא כתיב בשפיכת שיריהן אל יסוד מזבח העולה. בשתים החיצונות כתיב אל יסוד מזבח סתמא וקדריש תנא תלתא אל מזבח העולה למה פירש הכתוב וה"ג לה בת"כ אל יסוד מזבח העולה של פר כהן משיח ולא יסוד מזבח הפנימי אל יסוד מזבח העולה של פר העדה שאין ת"ל אין לו יסוד לפנימי עצמו. כשהוא אומר אל יסוד מזבח העולה בשעיר נשיא שאין תלמוד לומר שאם את שיריו לא קיבל מזבח הפנימי שירי מזבח החיצון יקבל. דבר אחר וכי יש לו יסוד לפנימי עצמו אם כן מה תלמוד לומר אל יסוד מזבח העולה תן יסוד למזבחה של עולה והכא נמי בעינן תלתא למיגרס והכי גרסי' ופירושו אל יסוד מזבח העולה האמור בפר כהן משיח ולא יסוד מזבח הפנימי שלא תאמר במקום מתן הקרנות שם יהיו שפיכת שיריו:

ת"ר: "אל יסוד מזבח העולה" - ולא יסוד מזבח הפנימי.

אל יסוד מזבח העולה - האמור בפר העדה דלא צריך תו דהא איתקוש להדדי אלא ללמוד בא שאפילו יסוד אין לו לפנימי והכי מידריש הואיל ומיותר לדרשא יסוד יהיה למזבח  העולה ולא לפנימי:

"אל יסוד מזבח העולה" - אין לו יסוד  לפנימי עצמו.

אל יסוד מזבח העולה - האמור בשעיר נשיא שאין ת"ל כדמפרש בת"כ בהדיא מתרי טעמי [חדא דהא] שירי דמים של עצמן של פנימי כגון בפר משיח ועדה לא קיבל הפנימי  כדאמרן שיריו של חיצון יקבל בתמיה ועוד למדנו שאין לו יסוד ולקמן (דף נב.) נמי הכי פרשינן לה בשמעתין אם כן מה תלמוד לומר אל יסוד מזבח העולה תן יסוד למזבחה של עולה תן תורת שפיכת שירים יסוד להלכות מזבחה של עולה שיהא המזבח טעון בעולה ובכל דמים הניתנין עליו שפיכת שירים אל היסוד אם נשאר בכלי כלום כשזורק ממנו שתי זריקות לשתי קרנות ישפכנו ליסוד ומשום דבעולה לא כתיב שפיכת שירים איצטריך למילף מהכא:

"אל יסוד מזבח העולה" - תן יסוד למזבח של עולה. או אינו אלא מזבחה של עולה יהא ליסוד?

או אינו אלא למזבחה של עולה יהא יסוד - או אינו בא ללמד כלום על שפיכת שירים של עולה ושל שאר דמים אלא בא ללמד על הלכות המזבח במתן דמה של עולה שיתן שתי  מתנותיה כנגד היסוד ולמעוטי קרן מזרחית דרומית שאין לו יסוד כדאמרינן בהאי פירקין (דף נג:):

אמר ר' ישמעאל: קל וחומר.

אמר רבי ישמעאל מקל וחומר - נפקא לן הא ולא בעי קרא:

מה שיריים שאין מכפרין טעונין יסוד, תחלת עולה שמכפרת אינו דין שטעונה יסוד?!

מה שירים של חטאת שאין מכפרין טעונין יסוד כו' - ורבי עקיבא גמר לה להא קל וחומר הכי ומה שירים כו' ולקמיה מפרש מאי בינייהו כו':

אמר רבי עקיבא: מה שיריים שאין מכפרין ואין באין לכפרה טעונה יסוד תחלת עולה שמכפרת ובאה לכפרה אינו דין שטעונה יסוד.

א"כ מה ת"ל: "אל יסוד מזבח העולה" - תן יסוד למזבחה של עולה.

אמר מר: "אל יסוד מזבח ולא יסוד מזבח הפנימי": הא מיבעי ליה לגופיה?

האי מיבעיא ליה לגופיה - שישפכם ליסוד מזבח החיצון ומיהו כל שכן אם רצה יתנם על הפנימי דמהיכא יליף מיעוטא ואי קשיא הא ילפינן מברייתא דאין לו יסוד לגמרי ההוא  מייתורא דקרא ואי דרשת קמא לגופיה ותניינא למיעוטא תו לא מייתר שני להכי אלא מקרא שלישי ותו לית לך דרשא שלישי:

(ויקרא ד, ז) "מאשר פתח אהל מועד נפקא, אל יסוד מזבח העולה

מאשר פתח אהל מועד נפקא - דהיינו חיצון והוה מצי למיכתב אל יסוד המזבח אשר פתח אהל מועד מזבח העולה למה לי למיעוטא: