ולקח הכהן - לשון קבלה הוא:

וכפר - היינו בזריקה הולכה לא אצטריך קרא דבכלל קבלה היא מתרביא ליה:

אשכחן למצוה כו' - ואי קשיא מצוה מהיקשא דזאת התורה משלמים אתיא כשאר כל הזבחים אין הכי נמי ומסקנא מהתם יליף לה לקמיה ומעיקרא הוא דמהדרינן דנכתבו כולהו  בגופיה:

כדאמר רב הונא כו' - לקמן בשמעתין:

חטאתו - וכפר עליו הכהן מחטאתו (כשזרק דמו לשמו חטאת חטאתו) מדהוה ליה למכתב מחטאת וכתיב וי"ו יתירא למדרש בה לשם בעלים:

אשכחן מצוה בשנוי קדש - בכל עבודות וזריקה אשכחן בה מצוה ועכוב בשנוי בעלים דהאי מחטאתו נמי בזריקה כתיב שהיא הכפרה:

לעכב בכל עבודות בשנוי קדש - שלא למדנו לאחד מהן ושאר עבודות לבד מזריקה בשנוי בעלים בין למצוה בין לעכב מנלן:

שיהו כל עשיותיו לשם חטאת - ולמצוה לא אצטריך קרא דהא נפקא לן משאר חטאות והאי לעכובא: [ה"ג בס"א] אשכחן שנוי קדש שנוי בעלים מנלן:

אמר רב הונא כו' - גבי נזיר כתיב ועשה את חטאתו ואת עולתו הרי למצוה וכשלמים מה שלמים לא חלקת בהן בין זריקה לשאר עבודות בשנוי בעלים למצוה אף חטאת לא תחלק  בין זריקה לשאר עבודות לעכב הרי לך מצוה ועכוב בין בשנוי קדש בין בשנוי בעלים כך נ"ל וכן יש לפרש גבי חטאת מצורע לקמן נ"ל:

ולרבינא - דלא קשיא ליה אלא עולת עולתו מנחתו ונסכו דכתיבי נמי גבי נזיר אמאי לא קשיא ליה:

ההוא מיבעי ליה - כי היכי דדרשינן לכל מנחתם ונסכיהם בלילה ואפי' למחר שיוכשרו לבא למחר לבא בלילה הכי נמי דרשינן להאי ועשה את מנחתו כל זמן שיעשנו הוא קרוי  מנחתו ונסכו של זה אע"פ שלא קרבו עם זבחו:

מי גמרי - שאר חטאות וחטאת נזיר מהדדי דתמצי לומר חד למצוה וחד לעכב סתם חטאת קרי חטאת חלב משום דשכיחא טפי:

שכן כרת - מכפרת על חייבי כרת אלמא לא גמרי מהדדי וכיון דלא גמרי מהדדי תרווייהו למצוה אצטריכו:

ואשכחן שנוי קדש - ולעכב דהא נפקא לן מצוה לעיל בשאר חטאות:

וכפר על המטהר - סיפיה דועשה הכהן את החטאת הוא ועל המטהר אכולהו עשיות קאי:

ותיתי מהנך - נזיר ומצורע:

שאלה - נזיר נשאל לחכם ועוקר נזירתו ופטור מן הקרבן:

שכן אין באין בדלות גרסינן - שאין חטאות יורדות בעניות להביא עוף:

והנך קראי לעכב - וכשלמים מה שלמים לא חלקת בהן למצוה אף חטאת לא תחלוק בו לעכב וכיון דכתיב עכובא בזריקה אתיא להו לכולהו עבודות בהך דרשא מהיקשא דשלמים:

אשכחן חטאת חלב דכתיב ביה לחטאת - ושחט אותה לחטאת בסתם חטאת כתיב אם נפש כי תחטא וגו':