לדברי רבי שמעון אין נפדין תמימין - דהכי גמר לה רבי יוחנן מרביה דפליגי בה רבי שמעון ורבנן לרבי שמעון לית ליה לב ב"ד מתנה עליהן להכשירן לתמידי שנה הבאה [לומר] אם  הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהא קדושים לדמיהן שיפדו אותן ממעות חולין בלא מום ויוציאם לחול ויפלו דמיהם למותר תרומה ואחר כך יחזרו ויקחו אותם מתרומה חדשה ויוכשרו לתמידין ולדברי חכמים נפדין תמימים דאית להו לב בית דין מתנה עליהן תנאי זה אלמא לית ליה לרבי שמעון לב בית דין מתנה עליהן (בהן) דאי אית ליה יוכשרו לתמידין ולא יקייצו אלא לית [ליה לב ב"ד מתנה] כך שמעתי בשבועות:

ועוד - אי נמי בעית למימר דקרא דחיק ומוקי אנפשיה כשהפרישן בזה אחר זה ובטומאה דערב יום טוב קאמר מי מצית למימר דכי קתני שאירעה בין זה לזה בהפרשה קאמר והא  בעא מיניה כו':

בשתי כוסות - נשחטין כאחד ואין שהות לאורועי טומאה בין שחיטתיהן ונזרק דמו של ראשון שני למה קרב לר' שמעון הרי אין טומאה בין זה לזה ואמר ליה לטומאה שאורעה בין  זריקתו של זה לזריקתו של זה:

ע"כ לא מיבעיא כו' - אפילו לרבי ירמיה לא מתמה אלא אי מכפר אעשה דלאחר שחיטתו אי לא מכלל דפשיטא ליה דבין זה לזה דקאמר רבי שמעון בטומאת י"ט קאמר בין שחיטתו  של זה לשחיטתו של זה:

דלמא אם תמצא לומר קאמר - דלמא תרוייהו קמיבעיא ליה והכי קמיבעיא ליה האי בין זה לזה דקאמר רבי שמעון קודם הפרשה קאי או לאחר הפרשה קאי ואם תימצי לומר אחר  הפרשה נמי קאי קודם שחיטה או אפילו לאחר שחיטה עד זריקה ואהדר ליה איהו אפילו עד זריקה ודלמא לא קיימא לן כר' זירא ולא איפשיטא בעיין:

תודה ששחטה לשם תודת חבירו - לא ששחטה ע"מ שיתכפר בה מי שאינו בעליה ואין זה שינוי בעלים אלא שינוי קודש שהיתה לראובן תודה ולשמעון תודה אחרת ושחט את  תודתו של זה לשם תודתו של זה [וה"ה] בשוחט חטאת חלב לשם חטאת דם:

כשרה - ועולה לבעלים דאפי' שינוי קדש אין כאן:

פסולה - לא עלתה לבעלים דשינוי קדש הוא:

לשם שלמים דידיה בעינן - דכתיב זבח תודת שלמיו והאי דאיפלוג בתודה משום דמינה מייתי רבה סייעתא למילתיה מדאבא חנן ומיהו ה"ה לשאר זבחים:

כשרה - עלתה לבעלים:

פסולין - לא עלו:

לא דידיה - ואע"פ שלא באו על הודייה אחת דארבעה צריכין להודות כדאמרינן בברכות (דף נד:) וכתיב בהו (תהלים קז) ויזבחו זבחי תודה ושחט תודה בשעת עלייתו מן הים לשם תודה שהפריש על יציאתו מבית האסורין:

חטאת ששחטה לשם חטאת - כגון חטאת חלב שנשחטה לשם חטאת דם:

כשרה - ועלתה לו:

פסולה - פסולה לגמרי כדתנן חוץ מן הפסח והחטאת:

על מי שמחוייב חטאת - בשינוי בעלים על מנת לזרוק דמה לשם חבירו המחוייב חטאת כמותו:

שאינו מחוייב עשה - שלא עבר עשה ובעשה שייך למימר חטאת כדמפרש ואזיל:

ואמר רבא חטאת מכפרת על חייבי עשה - הלכך מחוייב כפרה כמותו הוא:

למימרא - דעשה בת מינה דחטאת היא:

והאמר רבא כו' על מי שמחוייב עולה כשרה - אלמא לאו מיניה הוא דהא עבירות עשה בידו שהפריש עולה עליהן: