ושותפין לא מצו ממירין - דתניא הכל ממירין [חוץ מן השותפים] לפי שכל הפרשה כולה נאמרה בלשון יחיד כמו לא יחליפנו ולא ימיר אותו ואם המר ימיר אחד מימר ולא שנים  ממירין:

שאני התם - אע"ג דלא קניא להו גזירת הכתוב הוא דשני יורשין אין ממירין זבח שהפריש אביהן:

אחד ממיר - דהא דיורש ממיר בקרבן אביו מהכא נפקא לן אם המר לרבות את היורש דהוה מצי למיכתב אם ימר והכא נמי בלשון יחיד כתביה:

אם יגאל איש ממעשרו לרבות יורש - שמוסיף חומש ופודה את מעשר אביו:

איתיה בשותפות - דלא אשכחן דמימעט שותפין מפדיון מעשר שני ותמורה היינו טעמא משום דכל הפרשה נאמרה בלשון יחיד:

המקדיש מוסיף חומש כו' - אדם שנדר קרבן והפרישו חבירו משלו להתכפר בו הנודר והומם ובא לחללו אם המפריש מחללו מוסיף חומש ואם המתכפר מחללו אינו מוסיף חומש דתלייה רחמנא לחומש במקדיש דכתיב (ויקרא כז) ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישיתו ואם גאל יגאל את השדה [המקדיש אותו]:

ומתכפר עושה תמורה - דאיהו הוה בעלים דידיה ובמסכת תמורה יליף טעמא בפ"ק:

והתורם - תרומה משלו על הכרי של חבירו טובת הנאה של מפריש הוא בידו לתתה לכהן שירצה ואם בא ישראל ואמר לו הילך סלע זו ותן תרומתך לבן בתי כהן אותה סלע טובת הנאה של מפריש הוא ויליף התם טעמא את כל מעשר תבואתך ונתת (דברים כו) מי שהפרישה מתבואתו בידו לתתה:

ומשני מקיבעא לא מכפרא מקופיא מכפרא - כפרה קבועה שיהא יורש בעליו ממש אין להן הלכך גבי מנחה כשרה ליקרב דלא דשותפין היא אבל כפרה קופיא וצפה ממילא יש להן  בו והלכך ממיר:

קופיא - לשון צף כמו (חגיגה טז:) אקפו ידייכו וכמו (מלכים ב ו) ויצף הברזל תרגום וקפא ברזלא ויש לו דומה במסכת יומא (דף טז:):

כיפרו על מה שבאו - קדשים שנזבחו שלא לשמן יקרבו ותנן לא עלו לשם חובה וצריך להביא אחר מיהו מבעיא ליה אם כפרו על החטא שהופרשו עליו ונפקא מיניה שלא ידאג מן  היסורין בינתיים:

אמר רב אשי רב שישא בריה דרב אידי - דיליף לא כיפרו מדבעי לאיתויי שני:

הכי קשיא ליה - בהבאת שני טפי מהקרבת ראשון:

אי אמרת בשלמא לא כיפרו - אפילו הכי מיקרב קרבי דשלא לשמו מכח לשמו קאתי דמתחילתו לשמו הוקדש ושני בא לכפר על החטא כגון אם עולה היא מכפרת על עשה או אם  אשם הוא יכפר על אשמו:

אעשה דלאחר הפרשה כו' - אסתם עולה קאי שנזבחו לשמן:

אחטאת - דלא מכפרא אלא שגגת כרת דקודם הפרשה דכתיב או הודע אליו חטאתו וגו' (ויקרא ד):

כיון דאי איכא כמה עשה גביה מכפרא - שהרי לא חייב הכתוב להביאו שתחייב על כל עשה ועשה אלא דורון בעלמא וכתיב ונרצה לו מלמד שנתרצה להקדוש ברוך הוא (בת"כ פ'  ויקרא) אלמא כולן נתכפרו:

שירי מצוה - שלא נחשבה בעיניו ולא עשאה:

כאילו לא כיפר וכיפר - כלומר אף על פי כן כיפר: מאי כיפר ומאי לא כיפר לאו כיפר עשה קמא דקודם הפרשה ולא כיפר עשה דסמיכה דהוה ליה לאחר הפרשה:

בעמוד וסמוך קאי - ואכתי כל כמה דלא שחטיה לא עבר עליה:

כיפר גברא - על כל עשה שבידו וניצל מן היסורין: