018B -אלו הן הלוקין, פרק שלישי, מכות דף יח ע"ב


צורת הדף באתר היברובוקס

כל שבקדש פסול - בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו?

בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו - דכתיב בנותר לא יאכל כי קדש הוא נתן טעם לדבר כי קדש הוא שנפסל וכמו כן כל הקדשים שנפסלו:

הני מילי היכא דקודם פסולו חזי, הכא דקודם פסולו נמי לא חזי.

ה"מ היכא דקודם פסולו חזי - כנותר:

ולילקי נמי כאידך דר' אליעזר.

דתניא. "רבי אליעזר אומר: כל שהוא בכליל תהיה - ליתן לא תעשה על אכילתו"?

אין הכי נמי. ורבא מהאי קרא קאמר.

 

אמר רב גידל אמר רב: (סימן כוז"א) כהן שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה - לוקה.

מאי טעמא - דאמר קרא (שמות כט, לג): ואכלו אותם אשר כופר בהם: לאחר כפרה - אין, לפני  כפרה - לא. לאו הבא מכלל עשה - לאו הוא.

מתיב רבא (דברים יד, ו): וכל בהמה מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו - אותה תאכלו ואין בהמה אחרת תאכלו.

אותה תאכלו [דכתיב] כל בהמה מפרסת פרסה וגו' אותה תאכלו ולא בהמה טמאה שאין סימנין הללו בהו - אלמא לאו הבא מכלל עשה עשה:

ואי כדקאמרת (דברים יד, ז): את זה לא תאכלו, למה לי?

אלא אי איתמר הכי איתמר. אמר רב גידל אמר רב: זר שאכל מחטאת  ואשם לפני זריקה - פטור.

מאי טעמא? - דאמר קרא: ואכלו אותם אשר כופר בהם - כל היכא דקרינן ביה: ואכלו אותם אשר כופר בהם - קרינן ביה: וזר לא יאכל קדש.

קרינא ביה וזר לא יאכל - דהוא סיפיה דהאי קרא וכל זר לא יאכל קדש לאו בקדשים משתעי אלא בתרומה כדכתיב ברישא דענינא איש איש מזרע אהרן דבר השוה בזרעו של  אהרן:

וכל היכא דלא קרינן ביה: ואכלו אותם אשר כופר בהם - לא קרינן ביה: וזר לא יאכל.

start here

אמר ר' אלעזר אמר ר' הושעיא: בכורים הנחה - מעכבת בהן, קרייה - אין מעכבת בהן.

ומי אמר ר' אלעזר הכי? והא אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא: הפריש בכורים קודם לחג ועבר עליהן החג - ירקבו.

בכורים לפני החג - בני קרייה נינהו. לאחר החג - לאו בני קרייה נינהו. דכתיב בתר קרייה: ושמחת בכל הטוב - מעצרת ועד החג שהוא זמן שמחת לקיטת פירות - מביא וקורא. מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא (בכורים פ"א משנה ו):

הפריש לפני החג - חלה עליהן חובת קרייה, ועבר עליהן החג שאינן ראוין עוד לקרייה - ירקבו:

מאי לאו, משום דלא מצי למיקרי עליהן.

ואי ס"ד קרייה אין מעכבת בהן - אמאי ירקבו?

כדרבי זירא.

כדרבי זירא - לעולם בראוין לקרייה לא מעכבא קרייה, אבל באלו שעבר זמנן ואינן ראוין עוד לקרייה, מעכבא קרייה, כדרבי זירא:

דאמר ר' זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו. וכל שאינו ראוי לבילה - בילה מעכבת בו.

דאמר כל הראוי לבילה כו' - במסכת מנחות (דף קג:) תנן: הרי עלי ששים ואחד עשרון - מביא ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחר - דעד ששים יכולין ליבלל בכלי אחד אבל ששים ואחד  קים להו לרבנן דאינן נבללין יפה. והוינן בה: וכי אינן נבללין מאי הוי והאנן תנן אם לא בלל כשר? ומשני רבי זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו כו':

ר' אחא בר יעקב מתני לה כדרבי אסי אמר רבי יוחנן.

מתני לה - להא דרבי אלעזר אמר רבי אושעיא - כדרב אסי אמר רבי יוחנן, דרב אסי אמרה משמיה דרבי יוחנן:

וקשיא ליה דרבי יוחנן אדרבי יוחנן.

ומי אמר רבי יוחנן בכורים הנחה מעכבת בהן קרייה אין מעכבת בהן?

והא בעא מיניה רבי אסי מרבי יוחנן: בכורים מאימתי מותרין לכהנים?

ואמר ליה: הראוין לקרייה - משקרא עליהן.

הראוין לקרייה - מעצרת ועד החג:

ושאין ראוין לקרייה - משראו פני הבית.

משיראו פני הבית - משיכנסו לעזרה והנחה לא מעכבת כלל:

קשיא קרייה אקרייה?

קשיא הנחה אהנחה?

קרייה אקרייה לא קשיא: הא רבי שמעון, הא רבנן.

הנחה אהנחה נמי לא קשיא: הא רבי יהודה והא רבנן.

הא רבי יהודה - לרבי יהודה לא מעכבא הנחה. דדריש: והנחתו יתירא לתנופה, ואין מקרא שנוי בהנחה לעכב. ולרבנן דלא דרשי ליה להכי מיבעי להו לשנות בהנחה, לעכב:

מאי רבי יהודה?

דתניא. ר' יהודה אומר: (דברים כו, י) והנחתו - זו תנופה.

והנחתו זו תנופה - קרי ביה: והנחתו לשון ולא נחם אלהים וגו' (שמות יג) שהוא מנחה אותו לארבע רוחות ומעלה ומוריד:

אתה אומר זו תנופה או אינו אלא הנחה ממש - כשהוא אומר (דברים כו, ד) והניחו הרי הנחה אמור, הא מה אני מקיים: והנחתו - זו תנופה.

ומאן תנא דפליג עליה דרבי יהודה?

מאן תנא דפליג עליה - למימר הנחה מעכבא:

ר' אליעזר בן יעקב היא.

רבי אליעזר בן יעקב היא - דנפקא ליה תנופה מקרא אחרינא:

דתניא: (דברים כו, ד) ולקח הכהן הטנא מידך - לימד על הבכורים שטעונין תנופה. דברי רבי אליעזר בן יעקב.

מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב?

אתיא יד יד משלמים. כתיב הכא: ולקח הכהן הטנא מידך. וכתיב: (ויקרא ז, ל) ידיו תביאינה את אשי ה' - מה כאן כהן אף להלן כהן. 

מה להלן בעלים אף כאן בעלים.

מה להלן בעלים - דההוא בבעלים משתעי דכתיב יביא את קרבנו לה' מזבח שלמיו וסמיך ליה ידיו תביאינה:

הא כיצד? מניח כהן ידיו תחת  ידי בעלים ומניף.

אמר רבא בר אדא אמר ר' יצחק: בכורים