BAVA KAMA - 040a – שור שנגח ד' וה' – פרק רביעי – בבא קמא, מ ע”א

Right Click Here and click save as to download


Tzuras Hadaf - צורת הדף

אי לר"י, דעבד ליה שמירה פחותה ולא עבד ליה שמירה מעולה.

אי לר"א בן יעקב, דלא עביד ליה שמירה כלל.

דתניא: "ר"א בן יעקב אומר, אחד תם ואחד מועד ששמרן שמירה פחותה, פטורין".

והא קמ"ל ר' יעקב, דמעמידין להן אפוטרופין לתם לגבות מגופו?

א"ל, הכי קאמר. חדא, דאית ביה תרתי טעמא.

רבינא אמר, רשות משנה איכא בינייהו.

כגון דהוה מועד, ונתפקח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן, ר"י סבר, הרי הוא בחזקתו. ר' יעקב סבר, רשות משנה:

ת"ר: "אפוטרופסים משלמין מן העלייה, ואין משלמין כופר".

מאן תנא כופרא כפרה ויתמי לאו בני כפרה נינהו?

א"ר חסדא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה היא.

דתניא: (שמות כא, ל) ""ונתן פדיון נפשו", דמי ניזק.

ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר, דמי מזיק".

מאי לאו בהא קמיפלגי, דרבנן סברי כופרא ממונא הוא, ור' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה סבר, כופרא כפרה?

א"ר פפא לא. דכ"ע כופרא כפרה הוא, והכא בהא קמיפלגי.

רבנן סברי, בדניזק שיימינן. ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה סבר, בדמזיק שיימינן.

מ"ט דרבנן?

נאמרה "שיתה" למטה, ונאמרה "שיתה" למעלה. מה להלן בדניזק אף כאן בדניזק.

ור' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה סבר, "ונתן פדיון נפשו" כתיב.

ורבנן?

אין, "פדיון נפשו" כתיב, מיהו כי שיימינן, בדניזק שיימינן.

משבח ליה רבא לר"נ בדרב אחא בר יעקב דאדם גדול הוא.

א"ל: "לכשיבא לידך, הביאהו לידי".

כי אתא לגביה, א"ל בעי מינאי מילתא?

בעא מיניה, שור של שני שותפין כיצד משלמין כופר?

משלם האי כופר והאי כופר, כופר אחד אמר רחמנא ולא שני כופרין?

האי חצי כופר והאי חצי כופר, כופר שלם אמר רחמנא ולא חצי כופר?

אדיתיב וקא מעיין בה א"ל: "תנן חייבי ערכין ממשכנין אותן, חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותן".

חייבי כופרין מאי?

כיון דכפרה הוא, כחטאת ואשם דמי, מחמר חמיר עילויה ולא בעי משכוניה?

או דלמא, כיון דלחבריה הוא דבעי מיתבא ליה, ממונא הוא ולא לגבוה הוא, ולא חמיר עליה, ובעי משכוניה?

אי נמי כיון דהוא לא חטא וממוניה הוא דאזיק, לא חמיר מילתא עילויה, ובעי משכוניה?

א"ל שבקן, אסתגר בקמייתא:


ת"ר: "שאלו בחזקת תם ונמצא מועד, בעלים משלמין חצי נזק ושואל משלם חצי נזק.

הועד בבית שואל והחזירו לבעלים, בעלים משלמין חצי נזק ושואל פטור מכלום".

אמר מר: "שאלו בחזקת תם ונמצא מועד, בעלים משלמין חצי נזק ושואל חצי נזק".

ואמאי? לימא ליה: "תורא שאילי, אריא לא שאילי"?

אמר רב, הכא במאי עסקינן שהכיר בו שהוא נגחן.

ונימא ליה: "תם שאילי, מועד לא שאילי"?

משום דא"ל: "סוף סוף אי תם הוה, פלגא נזקא בעית שלומי השתא נמי זיל שלים פלגא נזקא".

ונימא ליה: "אי תם הוה משתלם מגופו"?

משום דא"ל: "סוף סוף את לאו תורא בעית שלומי לדידי"?!

ונימא ליה: