BAVA KAMA - 035b – המניח – פרק שלישי – בבא קמא, לה ע”ב

Right Click Here and click save as to download


Tzuras Hadaf - צורת הדף

שניהם פטורים.

אם היו שניהם של איש אחד, שניהם חייבים.

היה אחד גדול ואחד קטן:

הניזק אומר גדול הזיק, והמזיק אומר לא כי אלא קטן הזיק.

אחד תם ואחד מועד:

הניזק אומר "מועד הזיק", והמזיק אומר "לא כי אלא תם הזיק" - המוציא מחבירו עליו הראיה.

היו הניזקין שנים, אחד גדול ואחד קטן, והמזיקין שנים, אחד גדול ואחד קטן:

הניזק אומר "גדול הזיק את הגדול, וקטן את הקטן", והמזיק אומר "לא כי אלא קטן את הגדול וגדול את הקטן".

אחד תם ואחד מועד:

הניזק אומר: "מועד הזיק את הגדול ותם את הקטן". והמזיק אומר: "לא כי אלא תם את הגדול ומועד את הקטן" - המוציא מחבירו עליו הראיה:


גמרא אמר רבי חייא בר אבא, [זאת אומרת] חלוקים עליו חביריו על סומכוס, דאמר: "ממון המוטל בספק, חולקין".

א"ל ר' אבא בר ממל לר' חייא בר אבא, אמר סומכוס אפילו ברי וברי?

א"ל אין. אמר סומכוס אפילו ברי וברי.

וממאי דמתני' בברי וברי הוא?

דקתני: "זה אומר שורך הזיק וזה אומר לא כי".

מתקיף לה רב פפא מדרישא ברי וברי סיפא נמי ברי וברי, אימא סיפא.

"היה אחד גדול ואחד קטן, ניזק אומר גדול הזיק ומזיק אומר לא כי אלא קטן הזיק.

אחד תם ואחד מועד, ניזק אומר מועד הזיק והמזיק אומר לא כי אלא תם הזיק - המוציא מחבירו עליו הראיה".

הא לא מייתי ראיה, שקיל כדאמר מזיק.

נימא תהוי תיובתא דרבה בר נתן, דאמר "טענו חטים והודה לו בשעורים, פטור"?

אלא בברי ושמא.

דקאמר ברי מאן? דקאמר שמא מאן?

אי נימא דקאמר ניזק ברי וקאמר מזיק שמא.

אכתי לימא תהוי תיובתא דרבה בר נתן?

אלא דקאמר ניזק שמא וקאמר מזיק ברי.

ומדסיפא ניזק שמא ומזיק ברי רישא נמי ניזק שמא ומזיק ברי. ואמר סומכוס אפי' בהא דאיצטריך לאשמועינן דלא?

לא סיפא ניזק שמא ומזיק ברי, רישא ניזק ברי ומזיק שמא.

והא לא דמיא רישא לסיפא?

אמרי, ברי ושמא שמא וברי חד מילתא היא.

ברי וברי שמא וברי, תרי מילי נינהו:

גופא "אמר רבה בר נתן, טענו חטין והודה לו בשעורין, פטור".

מאי קמ"ל? תנינא?

"טענו חטין והודה לו בשעורין, פטור"?

אי מהתם הוה אמינא פטור מדמי חטין וחייב בדמי שעורין, קמ"ל דפטור לגמרי.

תנן: "היו הניזקין שנים אחד גדול ואחד קטן וכו'".

הא לא מייתי ראיה, שקיל כדקאמר מזיק. אמאי? חטים ושעורים נינהו?

ראוי ליטול, ואין לו.

והתניא: "הרי זה משתלם על הקטן מן הגדול ולגדול מן הקטן"?

דתפס.

תנן: היה אחד תם ואחד מועד, הניזק אומר מועד הזיק את הגדול ותם את הקטן, והמזיק אומר לא כי אלא תם את הגדול ומועד את הקטן - המוציא מחבירו עליו הראיה".

הא לא מייתי ראיה שקיל כדקאמר מזיק, ואמאי? חטין ושעורין נינהו?