BAVA KAMA - 033b – המניח – פרק שלישי – בבא קמא, לג ע”ב

Right Click Here and click save as to download


Tzuras Hadaf - צורת הדף

כיון דמשעבד ליה לניזק, לאו כל כמיניה.

א"ל, אינו מכור.

והתניא: "מכרו מכור"?

חוזר וגובהו.

וכי מאחר שחוזר וגובהו למה מכור?

לרידיא.

ש"מ לוה ומוכר מטלטלין, ב"ד גובין לו מהם.

שאני התם, דכמאן דעשאו אפותיקי דמי.

והאמר רבא, "עשה עבדו אפותיקי ומכרו, ב"ח גובה הימנו. שורו אפותיקי ומכרו, אין ב"ח גובה הימנו"?

עבד מ"ט? משום דאית ליה קלא, האי נמי, כיון דנגח קלא אית ליה, ד"תורא נגחנא" קרו ליה.

תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרבי אבהו, "מכרו אין מכור, הקדישו מוקדש".

מכרו מאן?

אילימא מזיק?

"מכרו אין מכור", מני ר"ע היא דאמר: "הוחלט השור".

"והקדישו מוקדש", אתאן לרבי ישמעאל דאמר: "יושם השור בב"ד"?

אלא ניזק?

"מכרו אינו מכור", מני רבי ישמעאל.

"הקדישו מוקדש", אתאן לר"ע?

לעולם מזיק, ודברי הכל "מכרו אינו מכור", אפילו לרבי ישמעאל, דהא משעבדא ליה לניזק.

"הקדישו מוקדש" אפילו לר"ע משום דר' אבהו.

דא"ר אבהו, גזירה שמא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון:

ת"ר: "שור תם שהזיק:

עד שלא עמד בדין:

מכרו מכור. הקדישו, מוקדש. שחטו ונתנו במתנה, מה שעשה עשוי.

משעמד בדין:

מכרו אינו מכור. הקדישו אינו מוקדש. שחטו ונתנו במתנה, לא עשה ולא כלום.

קדמו בעלי חובות והגביהו, בין חב עד שלא הזיק בין הזיק עד שלא חב, לא עשו ולא כלום, לפי שאין משתלם אלא מגופו.

מועד שהזיק, בין שעמד בדין בין שלא עמד בדין, מכרו מכור, הקדישו מוקדש, שחטו ונתנו במתנה, מה שעשה עשוי.

קדמו בעלי חובות והגביהו, בין חב עד שלא הזיק בין הזיק עד שלא חב, מה שעשה עשוי, לפי שאין משתלם אלא מן העלייה":

אמר מר: "מכרו מכור", לרדיא.

"הקדישו מוקדש", משום דרבי אבהו.

שחטו ונתנו במתנה, מה שעשה עשוי".

בשלמא נתנו במתנה מה שעשה עשוי, לרדיא, אלא שחטו, ליתי ולשתלם מבשריה?

דתניא: ""חי", אין לי אלא חי, שחטו מנין?

ת"ל "ומכרו את השור" מ"מ"?

אמר רב שיזבי, לא נצרכא אלא לפחת שחיטה.

אמר רב הונא בריה דרב יהושע, זאת אומרת המזיק שעבודו של חבירו, פטור.

פשיטא?

מהו דתימא התם הוא דא"ל "לא חסרתיך ולא מידי, דא"ל זיקא בעלמא הוא דשקלי מינך", אבל בעלמא ליחייב, קמ"ל.

הא נמי רבה אמרה?

דאמר רבה: "השורף שטרותיו של חבירו, פטור"?

מהו דתימא התם הוא דא"ל "ניירא בעלמא קלאי מינך", אבל היכא דחפר בה בורות שיחין ומערות ליחייב, קמ"ל.

דהא הכא כמאן דחפר בה בורות שיחין ומערות דמי, וקאמר "מה שעשה עשוי".

"קדמו בעלי חובות והגביהו, בין חב עד שלא הזיק בין הזיק עד שלא חב, לא עשה ולא כלום, לפי שאין משלם אלא מגופו".

בשלמא הזיק עד שלא חב, ניזקין קדמו.

אבל חב עד שלא הזיק ב"ח קדים