Enjoying this page?

BAVA KAMA - 026a – כיצד הרגל – פרק שני – בבא קמא, כו ע”א

צורת הדף

מידי כוליה קאמרינן?! פלגא קאמרינן?

אמר קרא: (שמות כא, לה) "וחצו את כספו", כספו של זה ולא כספו של אחר.

ולא תהא שן ורגל חייבת ברשות הניזק אלא חצי נזק מק"ו מקרן?

ומה קרן שברה"ר חייבת ברשות הניזק אינה משלמת אלא חצי נזק, שן ורגל שברשות הרבים פטורה אינו דין שברשות הניזק משלם חצי נזק?!

אמר קרא: "ישלם", תשלומין מעליא.

ולא תהא קרן ברה"ר חייב מק"ו?

ומה שן ורגל שברשות הניזק נזק שלם ברה"ר פטורה, קרן שברשות הניזק חצי נזק אינו דין שברה"ר פטורה?

אמר רבי יוחנן אמר קרא: "יחצון", אין חצי נזק חלוק לא ברה"ר ולא ברה"י.

 

ויהא אדם חייב בכופר מק"ו?

ומה שור שאינו חייב בארבעה דברים חייב בכופר, אדם שחייב בארבעה דברים אינו דין שיהא חייב בכופר?

אמר קרא: (שמות כא, ל) "ככל אשר יושת עליו", עליו ולא על אדם.

ויהא שור חייב בארבעה דברים מק"ו?

ומה אדם שאינו חייב בכופר חייב בארבעה דברים, שור שחייב בכופר אינו דין שיהא חייב בארבעה דברים?

אמר קרא: (ויקרא כד, יט) "איש בעמיתו", ולא שור בעמיתו.

איבעיא להו, רגל שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק, מהו שתשלם כופר?

מי אמרינן, מידי דהוה אקרן, קרן כיון דעבד תרי ותלתא זמני אורחיה הוא ומשלם כופר, ה"נ לא שנא.

או דלמא, קרן כוונתו להזיק, האי אין כוונתו להזיק.

ת"ש: "הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות ונגחו לבעל הבית ומת, השור בסקילה, ובעליו בין תם בין מועד משלם כופר שלם. דברי ר' טרפון".

כופר שלם בתם לרבי טרפון מנא ליה?

לאו משום דסבר ליה כרבי יוסי הגלילי דאמר, תם משלם חצי כופר ברה"ר, ומייתי לה מק"ו מרגל.

אלמא איכא כופר ברגל.

אמר רב שימי מנהרדעא תנא מניזקין דרגל מייתי לה.

ולפרוך מה לניזקין דרגל שכן ישנן באש?

מטמון.

מה לטמון שכן ישנו בבור?

מכלים.

מה לכלים שישנן באש?

מכלים טמונים.

מה לכלים טמונים שישנן באדם?

אלא לאו ש"מ מכופר דרגל מייתי לה.

אלמא איכא כופר ברגל.

ש"מ.

א"ל רב אחא מדפתי לרבינא, ה"נ מסתברא דאיכא כופר ברגל.

דאי ס"ד ליכא כופר ברגל, ותנא מניזקין דרגל מייתי לה, לפרוך מה לניזקין דרגל שכן ישנן ברגל?

אלא לאו ש"מ מכופר דרגל מייתי לה.

אלמא איכא כופר ברגל.

שמע מינה:

 

משנה אדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן, סימא את עין חבירו ושיבר את הכלים, משלם נזק שלם:

 

גמרא

קתני: "סימא את עין חבירו" דומיא ד"שיבר את הכלים", מה התם נזק אין ארבעה דברים לא, אף סימא את עין חבירו נזק אין ארבעה דברים לא.

חצי נזק קאמר - דתחייב כי קרן דהא מקרן מייתי לה וקרא דבשדה אחר לחיובי ביה ברשות הניזק נזק שלם אתא דהכי משמע בשדה אחר נזק שלם:

כספו של זה - קרן:

ישלם - מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם לגמרי משמע:

אמר קרא יחצון - דקרא יתירא הוא דנכתוב וחצו את כספו וגם את המת אלא לדרשא אתא דאף ברשות הרבים נמי חייב:

ויהא אדם חייב בכופר - כגון במזיד ולא אתרו ביה דליתיה בר קטלא ולא בר גלות:

ומה שור שאינו חייב - בחבלה:

ארבעה דברים - צער ריפוי שבת ובושת אלא נזק לחודיה:

חייב כופר - היכא דקטליה:

אדם שחייב - כו':

עליו ולא על האדם - על נזקי שור משלמין כופר אבל על נזקי אדם אין משלמין כופר אלא או מיתה או גלות:

איש כי יתן מום בעמיתו איש בעמיתו - הוי בדין נתינת מומין ולא שור בעמיתו של בעליו:

בחצר הניזק - דחיובא דרגל בחצר הניזק הוא:

הכא נמי לא שנא - דרגל מועדת מתחילתו היא להלך ולדרוס:

לאו משום דסבר כרבי יוסי הגלילי - דאמר בפירקין דלקמן (דף מב.) תם משלם חצי כופר ברה"ר:

ומייתי לה - רבי טרפון לרשות הניזק כופר שלם:

מק"ו מרגל - כי היכי דגמר לקרן תם לענין נזקין במתניתין והכי גמר לה מה שן ורגל שפטורין ברשות הרבים לגמרי ברשות הניזק כופר שלם קרן שברה"ר חצי כופר כר' יוסי הגלילי אינו דין שברשות הניזק כופר שלם מדגמר ר' טרפון הכי אלמא איכא כופר ברגל דאי לאו הכי במאי מייתי לה:

מניזקין דרגל מייתי לה - ולעולם ליכא כופר ברגל והכי גמר ר' טרפון מה רגל שברשות הרבים פטור מנזקין ברשות הניזק נזק שלם קרן שברשות הרבים חצי כופר כר' יוסי הגלילי אינו דין שברשות הניזק כופר שלם:

שכן ישנו באש - תאמר בכופר שאינו באש כדאמרינן בפ"ק (דף י.):

מטמון - שפטור באש וחייב ברגל ומייתי לה הכי מה רגל שברשות הרבים פטורה מכלום חייבת ברשות הניזק אפילו על הטמון נזק שלם קרן שברה"ר חצי כופר כו':

שכן ישנו בבור - שאם היה גדי טמון בשק או במרצוף ונתגלגל ונפל לבור חייב:

מכלים - פטר בהו את הבור ומכלים דרגל מייתי לה וכדפרישית:

מכלים טמונים - דרגל מייתי לה:

א"ל רב אחא מדפתי כו' מה לניזקין דרגל שכן ישנו ברגל - תאמר בכופר שאינו ברגל:

מתני' סימא את עין חבירו - אפי' בשוגג:

גמ' מה כלים ארבעה דברים לא - דלא שייכי בהו:

אף סימא את עין חבירו - בשוגג:

נזק אין ארבעה דברים לא - דלא מחייבי ארבעה דברים אלא או מזיד או קרוב למזיד דומיא דכי יריבון אנשים (שמות כא) דהתם כתיב ריפוי ושבת:

תוספות

מידי כוליה ניזקא קאמרינן. וא"ת וביער ע"כ לגמרי אתא לפטור דנזק שלם מהי תיתי לאו פירכא היא דאי לאו בשדה אחר ממילא חייבת נזק שלם ברשות הרבים בלא קל וחומר:

ולא תהא שן ורגל כו'. וא"ת הא אמר כספו של זה ולא כספו של אחר וי"ל דאין למעט מכספו אלא חצי נזק שמשתלם מגופו דכספו של זה חצי נזק מגופו ולא של אחר וכאן אם היה בחצר הניזק חצי נזק הוה משתלם מן העלייה אבל לעיל אי הוי מחייב שן ורגל ברה"ר הוה משתלם מגופו כמו קרן וא"ת היכי גמר הכא מקרן מה לקרן דין הוא שאפילו בחצר הניזק לא משלם אלא חצי נזק שכן אין משתלם מן העלייה ויש לומר צרורות יוכיחו שמשתלם מן העלייה לרב פפא (לעיל ג: ואין משלם אלא חצי נזק וא"ת אי שן ורגל בחצר הניזק חצי נזק אמאי איצטריך כספו של זה ולא כספו של אחר דהשתא ק"ו דלעיל ליכא וי"ל דאי לאו כספו הוה שבקינן ק"ו דהכא דמיקל בתשלומין והוה עבדינן קל וחומר דלעיל דמחמיר בתשלומין: ויהא אדם חייב בכופר. מלא תקחו כופר לנפש רוצח לא נפקא דההיא (אמר) דאיצטריך דלא תשקול מיניה ממונא למפטריה כדאמרינן בפרק אלו נערות (כתובות דף לז:) והכא איירי שיהרג וישלם כופר כמו השור ומדתנא דבי חזקיה (שם דף לה.) לא נפקא אלא לפטור בשוגג בלא מתכוין כמו במזיד במתכוין שזה כזה אבל כופר באדם כל זמן דלא אשכחן דפטור בשום מקום לא מצינן למילף מיניה כלל:

עליו ולא על האדם. בפרק החובל (לקמן דף פג:) דריש לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים ופריך והאי מבעי ליה דאמר רחמנא לא תעביד ביה תרתי דלא תשקול מיניה ממונא ונקטליה לאו בכופר דהכא איירי דא"כ הוה ליה לשנויי ההוא מעליו ולא על האדם נפקא אלא איירי בממון אחר בהדי מיתה וטעי גמרא כדטעי באלו נערות (כתובות דף לז:) דקבעי גבי דרשה דלא יהיה אסון לא תקחו כופר לנפש רוצח למה לי כלומר דמלא יהיה אסון נפקא אלמא ס"ד דמיירי בממון אחר בהדי מיתה:

אינו דין שחייב בד' דברים. וא"ת מה לאדם שכן מועד מתחילתו וי"ל דנזקי אדם מנזקי אדם יליף:

רגל שדרסה כו'. הוא הדין בשן דחיה דאורחה הוה מצי למבעי אבל בור ואש ממעטה מעליו כמו אדם:

או דלמא קרן כוונתו להזיק. תימה מאי מספקא ליה פשיטא דקרן חמירא מהאי טעמא דליכא למימר דמקרן בק"ו יליף שאין מועד מתחילתו דהשתא לא שייך למפרך [כדפרישית] במתניתין דאדם יוכיח שמועד מתחילתו ופטור מכופר ועוד היכי בעי למילף מקרן שכן חייבת ברשות הרבים:

לאו משום דסבר לה כרבי יוסי הגלילי. וא"ת אפי' בלא רבי יוסי הגלילי מק"ו גמר ומה שן ורגל דפטורין ברה"ר חייבין בחצר הניזק כופר שלם קרן לא כ"ש וי"ל דאם היה כופר חלוק מדין נזק מדפטר ברה"ר לא הוה שייך למידן ק"ו:

אלמא איכא כופר ברגל. והא דפליגי אביי ורבא בפרק שור שנגח ארבעה וחמשה (לקמן דף מא. ושם) ברגל שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק דלרבא לא משלם כופר אליבא דההוא תנא איירי ולא משום דסבר רבא הכי: