BAVA KAMA - 026b – כיצד הרגל – פרק שני – בבא קמא, כו ע”ב

For audio Click Here אודיו


Tzuras Hadaf - צורת הדף

מנא הני מילי?

אמר חזקיה, וכן תנא דבי חזקיה, אמר קרא: (שמות כא, כה) "פצע תחת פצע", לחייבו על השוגג כמזיד, ועל האונס כרצון.

האי מבעי ליה ליתן צער במקום נזק?

א"כ לכתוב קרא, "פצע בפצע", מאי "תחת פצע", ש"מ תרתי.

אמר רבה, היתה אבן מונחת לו בחיקו ולא הכיר בה, ועמד ונפלה.

לענין נזקין, חייב.

לענין ארבעה דברים, פטור.

לענין שבת, מלאכת מחשבת אסרה תורה.

לענין גלות, פטור.

לענין עבד,

פלוגתא דרשב"ג ורבנן.

דתניא: "הרי שהיה רבו רופא ואמר לו: "כחול עיני", וסימאה. "חתור לי שיני", והפילה - שיחק באדון, ויצא לחרות.

רשב"ג אומר: (שמות כא, כו) "ושיחתה", עד שיתכוין לשחתה.

הכיר בה ושכחה, ועמד ונפלה:

לענין נזקין, חייב.

לענין ד' דברים, פטור.

לענין גלות, חייב. דאמר קרא: (במדבר לה, ) "בשגגה", מכלל דהוה ליה ידיעה, והא הויא ליה ידיעה.

לענין שבת, פטור.

לענין עבד, פלוגתא דרשב"ג ורבנן.


נתכוין לזרוק שתים וזרק ארבע:

לענין נזקין, חייב.

לענין ד' דברים, פטור.

לענין שבת, מלאכת מחשבת בעינן.

לענין גלות (שמות כא, ) "אשר לא צדה" אמר רחמנא, פרט לנתכוין לזרוק שתים וזרק ד'.

לענין עבד, פלוגתא דרשב"ג ורבנן.


נתכוין לזרוק ארבע וזרק שמנה:

לענין נזקין, חייב.

לענין ד' דברים, פטור.

לענין שבת, באומר, "כל מקום שתרצה תנוח" אין. אי לא, לא.

לענין גלות, "אשר לא צדה", פרט לנתכוין לזרוק ארבע וזרק שמנה.

לענין עבד, פלוגתא דרשב"ג ורבנן.


ואמר רבה, זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל, פטור.

מאי טעמא? מנא תבירא תבר.

ואמר רבה זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים או כסתות, בא אחר וסלקן, או קדם וסלקן, פטור.

מאי טעמא, בעידנא דשדייה פסוקי מפסקי גיריה.

ואמר רבה, זרק תינוק מראש הגג ובא אחר וקבלו בסייף.

פלוגתא דר' יהודה בן בתירא ורבנן.

דתניא: "הכוהו עשרה בני אדם בעשרה מקלות, בין בבת אחת בין בזה אחר זה, כולן