Enjoying this page?

NEDARIM - 009b – כל כנויי – פרק ראשון – נדרים, ט ע”ב

צורת הדף באתר היברובוקס

כי קא"ר מאיר בנדר בנדבה לא קאמר והא קתני כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן תני נדב בנזיר ובקרבן מאי שנא נודר דלא דלמא אתי בה לידי תקלה נדבה נמי לא דלמא אתי בה לידי תקלה כהלל הזקן דתניא אמרו על הילל הזקן שלא מעל אדם בעולתו כל ימיו מביאה כשהיא חולין לעזרה ומקדישה וסומך עליה ושוחטה הניחא נדבה דקרבנות נדבה דנזירות מאי איכא למימר סבר לה כשמעון הצדיק

דתניא. אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד.

פעם אחת בא אדם אחד נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים.

אמרתי לו: בני מה ראית להשחית את שערך זה הנאה?

אמר לי: רועה הייתי לאבא בעירי, הלכתי למלאות מים מן המעיין, ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז עלי יצרי ובקש לטורדני מן העולם.

אמרתי לו רשע למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך במי שהוא עתיד להיות רמה ותולעה.  העבודה שאגלחך לשמים.

מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו, אמרתי לו: בני כמוך ירבו נוזרי נזירות בישראל.

עליך הכתוב אומר: (במדבר ו) איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'.

מתקיף לה רבי מני מאי שנא אשם נזיר טמא דלא אכל דאתי על חטא כל אשמות נמי לא ליכול דעל חטא אתו

א"ל ר' יונה: היינו טעמא כשהן תוהין נוזרין וכשהן מטמאין ורבין עליהן ימי נזירות מתחרטין בהן ונמצאו מביאין חולין לעזרה.

אי הכי אפילו נזיר טהור נמי?

נזיר טהור לא דאמודי אמיד נפשיה דיכול לנדור.

ואיבעית אימא