ברכות וקללות.
ברכות וקללות - דאם בחקותי - להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם, ויחזרו בתשובה, וינצלו מצרה שהן מתענין עליה:
אין מפסיקין בקללות, אלא אחד קורא את כולן.
אין מפסיקין בקללות - כדמפרש מילתא, שאין שנים קורין בהן אלא אחד קורא את כולן. ושנים הראשונים קורין פרשת ברכות:
בשני, ובחמישי, בשבת במנחה - קורין כסדרן.
קורין כסדרן - בענין סדר הפרשיות. ותנאי פליגי בה בברייתא בגמרא: היכן מתחיל בשני ובחמישי:
ואין עולים להם מן החשבון.
ואין עולה להן מן החשבון - כשיגיע יום שבת - יחזרו מה שקראו בשבת במנחה ובשני ובחמישי:
שנאמר (ויקרא כג): וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל - מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו:
שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל - אכולה מתניתין קאי, ללמוד מכאן שמצוה לקרות ביום המועד מעניני המועדות:
גמרא
ת"ר: בפסח קורין בפרשת מועדות[1].
ומפטירין בפסח (יהושע ה,י) גלגל[2].
הכי גרסינן ת"ר בפסח קורין בפרשת מועדות כו' - ברייתא שלימה היא עד: "ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג". אלא שבעלי הגמרא אפסיקוה, לפרש בכל מועד יום ביום מה תיקנו האחרונים - שנהגו לעשות ב' ימים - לקרות ביום שני. לפי שהברייתא נשנית בארץ ישראל, שאין עושין י"ט אלא יום אחד:
בפסח גלגל - ביהושע:
והאידנא דאיכא תרי יומי.
יומא קמא[3] - בפסח גלגל.
ולמחר[4] - בפסח (מלכים ב, כג) יאשיהו.
ושאר ימות הפסח[5] - מלקט וקורא מענינו של פסח.
מאי היא?
אמר רב פפא: מאפ"ו סימן.
ושאר כל ימות הפסח סימן מאפ"ו - "משכו וקחו לכם צאן", "אם כסף תלוה את עמי", "פסל לך", "וידבר" שבבהעלותך. ויום טוב שני - קורין כיום ראשו:ן שור או כשב:
יום טוב האחרון של פסח - קורין (שמות יג): ויהי בשלח.
ויהי בשלח פרעה - לפי שביום ז' של פסח אמרו שירה על הים[6]:
ומפטירין (שמואל ב כב): וידבר דוד.
ומפטירין וידבר דוד - שהיא שירה כמותה, ומדבר בה מיציאת מצרים: עלה עשן באפו וגו' וישלח חציו ויפיצם וגו':
ולמחר (דברים טו): כל הבכור:
ומפטירין (ישעיהו י): עוד היום.
עוד היום - לפי שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה:
אמר אביי: והאידנא נהוג עלמא למיקרי: משך[7], תורא[8] קדש[9] בכספא[10] פסל[11] במדברא[12] שלח[13] בוכרא[14].
בעצרת (דברים טז): שבעה שבועות.
ומפטירין (חבקוק ג) בחבקוק.
ומפטירין בחבקוק - שמדבר במתן תורה: אלוה מתימן יבוא - במתן תורה:
אחרים אומרים (שמות יט): בחדש השלישי[15].
ומפטירין (יחזקאל א): במרכבה.
במרכבה - דיחזקאל, על שם שנגלה בסיני ברבוא רבבות אלפי שנאן:
והאידנא דאיכא תרי יומי - עבדינן כתרוייהו, ואיפכא.
והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו ואיפכא - דקאמרי אחרים, דאינהו בתראי לתנא קמא: בחדש השלישי ומפטיר במרכבה - ביום הראשון קרינן להו. ודקאמר תנא קמא: בעצרת שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק - קרינן ביום השני. ואיפכא - דמתן תורה בששי בסיון:
בראש השנה (במדבר כט): בחדש השביעי.
ומפטירין (ירמיהו לא): הבן יקיר לי אפרים.
הבן יקיר לי אפרים - משום: זכור אזכרנו רחם ארחמנו:
ויש אומרים (בראשית כא): וה' פקד את שרה.
ומפטירין (שמואל א ב) בחנה.
מפטירין בחנה - לפי שפקידתה היתה בראש השנה. ועקידת יצחק[16] מזכירין[17]:
והאידנא דאיכא תרי יומי: יומא קמא - כיש אומרים[18].
למחר (בראשית כב): והאלהים נסה את אברהם.
ומפטירין: הבן יקיר.
ביוה"כ קורין (ויקרא טז): אחרי מות.
ומפטירין (ישעיהו נז): כי כה אמר רם ונשא.
כי כה אמר רם ונשא - ואמר: סולו סולו - שמדבר במדת התשובה: הלא זה צום אבחרהו (ישעיהו נח):
ובמנחה - קורין בעריות.
קורין בעריות - שמי שיש עבירות בידו יפרוש מהן. לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו:
ומפטירין ביונה[19].
אמר ר' יוחנן:[20] כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו.
דבר זה: כתוב בתורה, ושנוי בנביאים, ומשולש בכתובים.
כתוב בתורה (דברים י): כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים[21].
וכתיב בתריה: עושה משפט יתום ואלמנה[22].
שנוי בנביאים (ישעיהו נז): כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש וגו'[23].
וכתיב בתריה: ואת דכא ושפל רוח[24].
משולש בכתובים - דכתיב (תהילים סח): סולו לרוכב בערבות ביה שמו[25].
וכתיב בתריה: אבי יתומים ודיין אלמנות[26].
יו"ט הראשון של חג - קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים[27].
ומפטירין (זכריה יד): הנה יום בא לה'.
הנה יום בא לה' - דכתיב ביה: לחוג את חג הסוכות:
והאידנא דאיכא תרי יומי - למחר מיקרא ה"נ קרינן[28]
אפטורי מאי מפטירין?[29]
(מלכים א ח): ויקהלו אל המלך שלמה.
הנה יום בא לה' - דכתיב ביה: לחוג את חג הסוכות:
ושאר כל ימות החג - קורין בקרבנות החג[30].
יו"ט האחרון - קורין: כל הבכור - מצות וחוקים ובכור.
קורין כל הבכור - אלא שמתחילין: עשר תעשר - לפי שיש באותה פרשה מצות וחוקים הרבה הנהוגות בחג באותו זמן, שהוא זמן אסיף, ועת שהעניים צריכין לאסוף מאכל לביתם,[31] ועוד יש באותה פרשה: מצות מעשר עני, ומצות: נתון תתן, ופתוח תפתח, והענק תעניק - לעבד עברי, ושילוח חפשי, והעבט תעביטנו:
ומפטירין (מלכים א ט): ויהי ככלות שלמה.
ויהי ככלות שלמה - על שם ביום השמיני שלח את העם[32]:
למחר קורין: וזאת הברכה.
ומפטירין (מלכים א ח): ויעמד שלמה[33].
אמר רב הונא אמר רב: שבת שחל להיות בחולו של מועד, בין בפסח בין בסוכות - מקרא קרינן (שמות לג): ראה אתה.
מקרא קרינן ראה אתה - שיש שם מצות שבת ורגלים וחולו של מועד, דכתיב: את חג המצות תשמור - ומכאן למדנו איסור מלאכת חולו של מועד, במסכת חגיגה (דף יח.):
אפטורי - בפסח (יחזקאל לז): העצמות היבשות.
בעצמות היבשות - שיצאו ממצרים לפני הקץ:
ובסוכות (יחזקאל לח): ביום בא גוג.
ביום בא גוג - והיא המלחמה האמורה בזכריה: בהנה יום בא לה':
בחנוכה - בנשיאים.
ומפטירין (זכריה ג): בנרות דזכריה.
נרות דזכריה - רני ושמחי, על שם ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגו':
ואי מיקלעי שתי שבתות - קמייתא בנרות דזכריה.
בתרייתא (מלכים א ז): בנרות שלמה.
נרות דשלמה - ויעש חירום [וגו'] ואת המנורות חמש מימין וגו':
בפורים (שמות יז): ויבא עמלק.
בראשי חדשים (במדבר כח): ובראשי חדשיכם.
ראש חדש שחל להיות בשבת - מפטירין (ישעיהו סו): והיה מדי חדש בחדשו
חל להיות באחד בשבת - מאתמול מפטירין (שמואל א כ): ויאמר לו יהונתן מחר חדש.
אמר רב הונא:
- 1 מועדות שבתורת כהנים - שור או כבש (ויקרא כב)
- 2 פסח שעשו ישראל בגלגל
- 3 מפטירין
- 4 ביום טוב שני. אבל קריאת התורה קורין בשניהם בפרשת מועדות שור או כשב רש"י בד"ה ושאר.
- 5 היינו בחמשה ימים הנותרים של פסח
- 6 [רש"י שמות יד, ה]
- 7 ביום ראשון של פסח: משכו וקחו לכם, בפרשת בא, ולא בפרשת מועדות הנ"ל באמור, דהיינו שור או כשב
- 8 ביום שני של פסח קורין תורא - שור או כשב פרשת מועדות, באמור
- 9 ביום שלישי של פסח קורין שמות יג, קדש לי כל בכור.
- 10 ביום רביעי של פסח קורין בפרשת משפטים: אם כסף תלוה את עמי
- 11 ביום חמיש של פסח קורין פסל לך שי לוחות רבנים בכי תשא פרק לד
- 12 ביום הששי של פסחק קורין בפרשת בהעלותךן במדבר ט: ויעשו בני ישראל את הפסח
- 13 ביום השביעי של פסח קורין שירת פרשת בשלח
- 14 באחרון של פסח קורין בוכרא: קדש לי כל בכור, בפרשת בא. אבל בסידור שלנו קורין כל הבכור דברים טו, כנ"ל בפנים הברייתא ולא כהאידנא נהוג.
- 15 שהוא המקרא של מתן תורה וכן אנו עושים כדלקמן בגמרא.
- 16 היינו כהמשך הגמרא שקורין והאלקים נסה את אברהם
- 17 כנ"ל ברש"י ד"ה מפטירין: כדי שתזכר לנו היום במשפט
- 18 וה' פקד את שרה
- 19 מפני שיש בו תשובת אנשי נינוה, ושקיבל הקדוש ברוך הוא את תשובתם, וניחם על הרעה שדבר לעשות להם.
- 20 מביא את המימרא של רוחנן משום הפסוק שהזכיר לעיל שמפטירין בישעיה נז, כי כה אמר רם ונשא
- 21 הרי גבורתו
- 22 הרי ענוותנותו.
- 23 הרי גבורתו
- 24 היינו ענוותנותו
- 25 היינו גבורתו
- 26 היינו ענוותנותו
- 27 פרשת אמור
- 28 כמו ביום הראשון של סוכות
- 29 ביום שני של סוכות
- 30 סוף הברייתא כדברי רש"י לעיל
- 31 ולכן קורין אותו אז
- 32 דמיירי ביום השמיני שלאחר חג הסוכות.
- 33 כתבו התוס', דיש מקומות שנהגו להפטיר ב"ויהי אחרי מות משה" (כמנהגנו),