Enjoying this page?

MEGILAH - 031b – הקורא עומד – פרק שלישי – מגילה, לא ע”ב

צורת הדף באתר היברובוקס

Audio  Video

ראש חדש אב שחל להיות בשבת - מפטירין (ישעיהו א): חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח.

מאי: היו עלי לטורח?

אמר הקב"ה: לא דיין להם לישראל שחוטאין לפני, אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם.

 

בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן?

אמר רב: (ישעיהו א): איכה היתה לזונה.

מקרא מאי?

תניא: אחרים אומרים (ויקרא כו): ואם לא תשמעו לי.

ר' נתן בר יוסף אומר (במדבר יד): עד אנה ינאצני העם הזה.

ויש אומרים (במדבר יד): עד מתי לעדה הרעה הזאת.

עד אנה ינאצוני ועד מתי לעדה הרעה - תרוייהו במרגלים, והם חזרו בט"ב, כדאמרינן במסכת תענית (דף כט.):

אמר אביי: האידנא נהוג עלמא למיקרי (דברים ד): כי תוליד בנים.

ומפטירין (ירמיהו ח): אסוף אסיפם:

[במעמדות] במעשה בראשית וכו':

מנהני מילי?

מנהני מילי - מה ענין בראשית אצל מעמדות:

א"ר אמי: אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ.

שנאמר (ירמיהו לג): אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.

וכתיב (בראשית טו): ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה.

אמר אברהם לפני הקב"ה: רבש"ע שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה.

אמר לו: לאו.

אמר לפניו: רבש"ע במה אדע?

במה אדע - מה תאמר לי ללמדן דבר שיתכפרו בו עונותיהן:

אמר לו: קחה לי עגלה משולשת וגו'.

קחה לי עגלה משולשת - כלומר הקרבנות יכפרו עליהן:

אמר לפניו: רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם?

אמר לו: כבר תקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן, ומוחל אני על כל עונותיהם:

בתעניות ברכות וקללות ואין מפסיקין בקללות:

מה"מ?

מנהני מילי - דאין מפסיקים בקללות:

אמר ר' חייא בר גמדא אמר רבי אסי: דאמר קרא (משלי ג): מוסר ה' בני אל תמאס.

אל תמאס - והמפסיק בהן, מראה עצמו שקשה לו לקרות. ובמסכת סופרים (פי"ב) יליף לה מסיפיה דקרא: ואל תקוץ בתוכחתו - אל תעשו קוצין - קוצין פסקים. פסקים - לשון קציצה:

ריש לקיש אמר: לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות.

אלא היכי עביד?

תנא: כשהוא מתחיל - מתחיל בפסוק שלפניהם, וכשהוא מסיים - מסיים בפסוק שלאחריהן.

אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה - פוסק.

מאי טעמא?

הללו[1] בלשון רבים אמורות[2], ומשה מפי הגבורה אמרן[3].

משה מפי הגבורה אמרן - ונעשה שליח לומר: כך אמר לי הקב"ה, שהרי אמורין בלשון: ונתתי והפקדתי ושלחתי - מי שהיכולת בידו לעשות. אבל במשנה תורה כתיב: יככה ה', ידבק ה'  בך - משה אמרן מאליו: אם תעברו על מצותיו הוא יפקיד עליכם:

והללו[4] בלשון יחיד אמורות[5] ומשה מפי עצמו אמרן[6].

 

לוי בר בוטי הוה קרי וקא מגמגם קמיה דרב הונא,

מגמגם - קרא אותן במרוצה ובקושי:

בארורי.

בארורי - במשנה תורה:

אמר לו: אכנפשך.

אכנפשך - אם רצונך להפסיק - פסוק, הואיל ואתה קץ בקריאתן:

לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים, אבל שבמשנה תורה - פוסק.

תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ר"ה.

קודם עצרת - שהוא זמן קציר וזמן פירות האילן, כדמפרש ואזיל:

מאי טעמא?

אמר אביי ואיתימא ריש לקיש: כדי שתכלה השנה וקללותיה.

בשלמא שבמשנה תורה - איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה, אלא שבתורת כהנים - אטו עצרת ראש השנה היא?!

אין, עצרת נמי ראש השנה היא.

דתנן: ובעצרת על פירות האילן.

 

תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה - סתור ואל תבנה.

מפני שסתירת זקנים בנין, ובנין נערים סתירה.

וסימן לדבר (מלכים א יב): רחבעם בן שלמה[7].

 

ת"ר: מקום שמפסיקין בשבת שחרית - שם קורין במנחה. במנחה - שם קורין בשני.

בשני - שם קורין בחמישי.

בחמישי - שם קורין לשבת הבאה. דברי ר' מאיר.

ר' יהודה אומר: מקום שמפסיקין בשבת שחרית - שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה.

אמר רבי זירא: הלכה מקום שמפסיקין בשבת שחרית - שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה.

ולימא: הלכה כרבי יהודה? 

  1. 1 בתורת כהנים, בחוקותי
  2. 2 אם בחקתי תלכו וגו'
  3. 3 שהרי כתובים בלשון "ונתתי", "ושלחתי", "והפקדתי"
  4. 4 משנה תורה, כי תבא
  5. 5 יככה ה' ידבק ה'  בך
  6. 6 אם תעברו על מצותיו הוא יפקיד עליכם
  7. 7 ששמע לעצת הילדים, ולא שעה לעצת הזקנים - ונכשל בכך (עיין מלכים א' פרק י"ב כל המעשה).