ובנביא שלשה[1].
ובנביא שלשה - אם ירצה. ולא איכפת לן אם יטעה - דלא נפקא מיניה הוראה:
היו שלשתן[2] שלש פרשיות[3] - קורין אחד אחד.
ואם היו שלשתן כו' - בגמ' מפרש היכא משכחת לה רצופין?[4]:
מדלגין בנביא
מדלגין בנביא - מפרשה לפרשה[5]:
ואין מדלגין בתורה.
ואין מדלגין בתורה - שהשומע את הקופץ ממקום למקום, אין לבו מיושב לשמוע[6]:
ועד כמה הוא מדלג?
ועד כמה הוא מדלג - בנביא:
עד כדי שלא יפסוק המתורגמן:
שלא יפסוק התורגמן - שלא ידלג ממקום שהוא קורא, אלא כדי שיוכל לגול את הספר[7] ולקרות במקום הדילוג, קודם שיגמור התורגמן תרגום המקרא שידלג זה - [8]משום שאין כבוד צבור לעמוד שם בשתיקה:
גמרא
הני ג' פסוקין[9] כנגד מי?
אמר רב אסי: כנגד תורה נביאים וכתובים.
ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד, ובנביא ג' פסוקים, ואם היו שלשתן שלש פרשיות קורא אחד אחד:[10]
כגון: (ישעיהו נב) כי כה אמר ה' חנם נמכרתם[11]
(ישעיהו נב) כי כה אמר ה' אלהים מצרים ירד עמי בראשונה[12]
(ישעיהו נב) ועתה מה לי פה נאם ה'[13]:
מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה:
ורמינהי: "קורא (ויקרא טז) אחרי מות.[14]
קורא - כהן גדול אחרי מות - ביום הכפורים. משנה היא במסכת יומא, ואך בעשור לחודש. ויש כאן דילוג דפרשת אך בעשור לחדש השביעי בפרשת אמור אל הכהנים[15]:
(ויקרא כג, כז) ואך בעשור"
והא קא מדלג?
אמר אביי: לא קשיא, כאן[16] בכדי שיפסוק התורגמן.
וכאן, בכדי שלא יפסוק התורגמן.
כאן בכדי שלא יפסוק המתורגמן - והאי בכדי שלא יפסוק הוא, שהרי סמוכין הן:
והא עלה קתני: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה.
והא קתני - גרסינן. ולא גרסינן: עלה:
ועד כמה הוא מדלג - עד כדי שלא יפסוק התורגמן.
מכלל דבתורה כלל כלל לא?
אלא אמר אביי: לא קשיא - כאן[17] בענין אחד.
כאן[18] בשתי עניינות.
בענין אחד - ששניהן מדברין בדבר אחד, ואין כאן טירוף הדעת. הלכך כי לא מפסיק תורגמן - מדלג, שהרי שניהן בענין יוה"כ מדברים. ומתני' דקתני כלל לא - בשני ענינים, כגון מפרשת נגעים לפרשת זבין:
והתניא
והתניא - בניחותא:
מדלגין בתורה בענין אחד, ובנביא בשני עניינין.
כאן וכאן, בכדי שלא יפסוק התורגמן.
תניא אידך: אין מדלגין מנביא לנביא.
אין מדלגין מנביא לנביא - שיש כאן טירוף יותר מדאי:
ובנביא של שנים עשר - מדלג.
ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו:
מסוף הספר לתחילתו - למפרע:
משנה
המפטיר בנביא
המפטיר בנביא - מי שרגיל להפטיר בנביא[19] - תקנו חכמים שיהא פורס את שמע:
- הוא פורס על שמע[20].
והוא עובר לפני התיבה.
הוא עובר לפני התיבה - להוציא את הצבור בקדושה שבתפלה:
והוא נושא את כפיו[21].
ואם היה[22] קטן - אביו או רבו עוברין[23] על ידו.
על ידו - בשבילו:
קטן - קורא בתורה, ומתרגם[24].
אבל אינו פורס על שמע,
קטן אינו פורס על שמע - לפי שהוא בא להוציא רבים ידי חובתן[25]. וכיון שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן:
ואינו עובר לפני התיבה[26].
ואינו נושא את כפיו.
ואינו נושא את כפיו - אם כהן הוא, שאין כבוד של צבור להיות כפופין לברכתו[27]:
פוחח
פוחח - במס' סופרים מפרש: כל שכרעיו נראין. ערום ויחף מתרגם: ערטילאי ופחח (ישעיהו כ[25]):
- פורס את שמע, ומתרגם[28].
פורס את שמע - דהא מחויב בברכה:
אבל אינו קורא בתורה
אבל אינו קורא בתורה - משום כבוד תורה. וכן לפני התיבה. וכן בנשיאות כפים - גנאי הוא לצבור:
ואינו עובר לפני התיבה.
ואינו נושא את כפיו.
סומא - פורס את שמע, ומתרגם.
רבי יהודה אומר: כל שלא ראה מאורות מימיו - אינו פורס על שמע[29]:
גמרא
מ"ט?[30]
רב פפא אמר: משום כבוד.
גמ' משום כבוד - להעביר לפני התיבה. הואיל וממציא עצמו לדבר שאינו כבודו[31] תיקנו לו זו לכבוד:
רבה בר שימי אמר: משום דאתי לאינצויי.
משום אינצויי - הדבר בא לידי מחלוקת: אני מפטיר ואתה תעבור לפני התיבה[32]:
מאי בינייהו?
איכא בינייהו: דעביד בחנם.
דקא עביד בחנם - הבא לעבור לפני התיבה אינו נוטל שכר. דהכא אינצויי ליכא, משום כבוד איכא:
תנן: ואם היה קטן - אביו או רבו עוברין על ידו.
אי אמרת משום: נצויי - קטן בר נצויי הוא?[33]
אלא מאי משום: כבוד - קטן בר כבוד הוא?
אלא איכא כבוד אביו וכבוד רבו
- 1 יכול לתרגם אפילו שלשה פסוקים בבת אחת
- 2 שלש פסוקים
- 3 כל פסוק הוא פרשה שלימה
- 4 ששלש פסוקים רוצפין יהיו שלש פרשיות
- 5 ואין צריך להמשיך לפרשה הסמוכה
- 6 ובנביא לא איכפת לן
- 7 גם ספרי הנביאים שלהם היו גוללין כעין ס"ת שלנו
- 8 אבל לא ידלק למקום רחוק יותר
- 9 במתניתין - הקורא בתורה - לא יפחות משלשה פסוקים
- 10 ואינם ממש ג' פרשיות, אלא כיון שהם ג' ענינים שונים - חשיבי כג' פרשיות. ר"ן וריטב"א
- 11 כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה חִנָּ֖ם נִמְכַּרְתֶּ֑ם וְלֹ֥א בְכֶ֖סֶף תִּגָּאֵֽלוּ: ס (ישעיהו פרק נב פסוק ג)
- 12 כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֔ה מִצְרַ֛יִם יָֽרַד־עַמִּ֥י בָרִֽאשֹׁנָ֖ה לָג֣וּר שָׁ֑ם וְאַשּׁ֖וּר בְּאֶ֥פֶס עֲשָׁקֽוֹ: (ישעיהו פרק נב פסוק ד)
- 13 וְעַתָּ֤ה מַה־לִּי־פֹה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑ם מֹשְׁלָ֤ו יְהֵילִ֙ילוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְתָמִ֥יד כָּל־הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ: (ישעיהו פרק נב פסוק ה)
- 14 וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ: (ויקרא פרק טז פסוק א)
- 15 כג, כז - אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה.
- 16 במשנתינו שאין לדלג
- 17 בהברייתא שמבואר שמדלגין בתורה - מדובר בענין אחד, ורק כשלא יפסוק המתורגמן
- 18 במשנה שמדלגין בנביא אבל לא בתורה מדובר בשני ענינים אפילו כדי שלא יפסוק המתורגמן אין לדלג
- 19 כתב הרש"ש, דהיינו משום דהוה קשיא ליה, הא פריסת שמע קודם קריאת התורה היא, כדאיתא בתוי"ט. ולישנא ד"המפטיר" - משמע שכבר הפטיר. להכי פירש: "מי שרגיל להפטיר", והיינו בימים עברו.
- 20 במסכת סופרים (פרק י"ד הלכה ח') איתא: "המפטיר בנביא - הוא פורס על שמע. באיזה שמע אמרו - בשמע של ספר תורה". וכתב שם הגר"א, דהיינו "שמע" שאומרים בפתיחת הארון קודם הקריאה. אבל המשך המשנה "שלא ראה מאורות מימיו נראה שמדובר בפריסת שמע שבברכות ק"ש.
- 21 התוי"ט כתב, דמשום סיפא נקט לה, דאם הוא קטן - אינו נושא כפיו
- 22 המפטיר בנביא
- 23 לפני התיבה ובפיה"מ איתא דלכל מילי לדעיל זוכין על ידו
- 24 הרע"ב הביא, דיש מן הגאונים שאמרו, דהיינו דווקא משלישי ואילך.
- 25 לעיל הבאתי שהוא שמע של פתיחת הארון וכנראה שהוא הי' מוציא את האחרים
- 26 מטעם הנ"ל
- 27 חלקו הראשונים, אי בהדי כהנים גדולים אחרים יכול לישא כפיו. ולכאורה לפי טעם רש"י מותר
- 28 מה שקראו אחרים
- 29 דכיון שלא נהנה מהאור מימיו, אינו יכול לברך "יוצר המאורות" (ורבנן סברי, דאף סומא נהנה מהאור, כדלקמן בגמרא)
- 30 תקנו חכמים שיהא המפטיר פורס על שמע וכו'?
- 31 דאפטורי בנביא - לא חשבי ליה עלמא ליקרא, משום דאיתא אפילו בקטן. ר"ן.
- 32 כי המפטיר לא הי' נוטל שכר, והעובר לפני התבה נוטל שכר
- 33 הרי שאין הטעם משום נצויי