- מה משפט ביום אף כאן ביום:
משפט ביום - דכתיב: והיה ביום הנחילו את בניו[1] - אורעה כל הפרשה כולה להיות דין במס' סנהדרין בפ' אחד דיני ממונות (דף לד:):
ולעריפת העגלה: אמרי דבי רבי ינאי: כפרה כתיב בה[2] כקדשים:
ולטהרת מצורע:
לטהרת מצורע - בצפרים ועץ ארז ואזוב ושני תולעת:
דכתיב (ויקרא יד[3]) זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו:
כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו':
דאמר מר: קצירה וספירה בלילה, והבאה ביום:
דאמר מר קצירה וספירת בלילה - ויליף לה במס' מנחות מקראי:
ולהקטר חלבים ואברים: דכתיב (ויקרא ו[4]) כל הלילה עד הבוקר:
כל הלילה עד הבוקר: על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר:
זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום:
זה הכלל לאתויי מאי?
לאתויי סידור בזיכין וסלוק בזיכין.
וכר' יוסי.
וכר' יוסי - דאמר במסכת מנחות אפילו סילק את הישנה שחרית, וסידר את החדשה ערבית - אף זו היתה תמיד. ומהו: תמיד? - שלא ילין שולחן בלא לחם. אבל לרבנן טפחו של זה מסדר בצד טפחו של מסלק:
דתניא. רבי יוסי אומר: סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית - אין בכך כלום.
ומה אני מקיים (שמות כה) לפני תמיד[5] - שלא יהא שולחן בלא לחם:
דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה:
לאתויי מאי?
לאתויי אכילת פסחים, ודלא כר' אלעזר בן עזריה.
דתניא: ואכלו את הבשר בלילה הזה[6] - א"ר אלעזר בן עזריה: נאמר כאן: בלילה הזה, ונאמר להלן (שמות יב[7]) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה - מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות:
פרק שלישי הקורא עומד
משנה
הקורא את המגילה עומד ויושב
הקורא עומד ויושב - אם רצה עומד אם רצה יושב:
קראה אחד.
קראוה שנים - יצאו
קראוה שנים - יחד - יצאו. ולא אמרינן אין שני קולות נשמעין כאחד:
מקום שנהגו לברך - יברך.
ושלא לברך - לא יברך
לא יברך - אין צריך לברך:
בשני וחמישי בשבת במנחה קורין שלשה.
בשני ובחמישי בשבת ובשבת במנחה - עזרא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי - בבבא קמא בפרק מרובה (דף פב.[8]). והכא אשמעינן דשלשה הן: כהן ולוי וישראל:
אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן.
ואין מוסיפין עליהן - שלא יקשה לצבור, מפני שהן ימי מלאכה. ושבת במנחה סמוך לחשיכה הוא - שהרי כל היום היו רגילין לדרוש:
ואין מפטירין בנביא.
ואין מפטירין - משום האי טעמא גופיה:
הפותח והחותם בתורה -
הפותח והחותם - בגמ' מפרש:
מברך לפניה ולאחריה.
בראשי חדשים ובחולו של מועד - קורין ארבעה.
אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן.
ואין מוסיפין עליהן - בראשי חדשים[9] וחול המועד נמי איכא ביטול מלאכה - דמלאכת דבר האבד מותרת[10]:
ואין מפטירין בנביא.
הפותח והחותם בתורה - מברך לפניה ולאחריה.
זה הכלל: כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב - קורין ארבעה.
ביום טוב - חמשה.
ביוה"כ - ששה.
בשבת - שבעה.
אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן.
ומפטירין בנביא.
הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה:
גמרא
תנא: מה שאין כן בתורה.
מה שאין כן בתורה - שאין קורין בתורה בצבור מיושב:
מנהני מילי?
אמר רבי אבהו: דאמר קרא (דברים ה[11]) ואתה פה עמד עמדי.
ואמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו: כביכול אף הקב"ה בעמידה.
כביכול - נאמר בהקב"ה כבאדם שיכול להאמר בו כן:
וא"ר אבהו: מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע.
שלא ישב על גבי המטה - אלא או שניהם על גבי המטה או שניהם על גבי קרקע:
שנאמר: ואתה פה עמד עמדי.
ת"ר. מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד.
משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב.
והיינו דתנן: משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה.
כתוב אחד אומר (דברים ט[12]) ואשב בהר. וכתוב אחד אומר (דברים י[13]) ואנכי עמדתי בהר? אמר רב: עומד ולומד
ולומד - מפי הגבורה:
יושב ושונה
יושב ושונה - שנית לבדו מה שלמד:
ר' חנינא אמר לא עומד ולא יושב אלא שוחה.
רבי יוחנן אמר: אין ישיבה אלא לשון עכבה.
שנאמר (דברים א[14]) ותשבו בקדש ימים רבים.
רבא אמר רכות מעומד וקשות מיושב:
רכות - דברים רכים ונוחים שאדם מהיר לשמען:
קראה אחד קראוה שנים יצאו וכו':
- 1 וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ הַנְחִיל֣וֹ אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה ל֑וֹ לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר: (דברים פרק כא פסוק טז)
- 2 כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֙יתָ֙ יְהוָ֔ה וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם: (דברים פרק כא פסוק ח)
- 3 זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טָהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן: (ויקרא פרק יד פסוק ב)
- 4 צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨ה עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כָּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ: (ויקרא פרק ו פסוק ב)
- 5 וְנָתַתָּ֧ עַֽל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד: פ (שמות פרק כה פסוק ל)
- 6 וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ: (שמות פרק יב פסוק ח)
- 7 וְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֘ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כָל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וּבְכָל־אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה: (שמות פרק יב פסוק יב)
- 8 עשרה תקנות תיקן עזרא שקורין במנחה בשבת וקורין בשני ובחמישי
- 9 מותר במלאכה
- 10 בחול המועד
- 11 וְאַתָּ֗ה פֹּה֘ עֲמֹ֣ד עִמָּדִי֒ וַאֲדַבְּרָ֣ה אֵלֶ֗יךָ אֵ֧ת כָּל־הַמִּצְוָ֛ה וְהַחֻקִּ֥ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תְּלַמְּדֵ֑ם וְעָשׂ֣וּ בָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ: (דברים פרק ה פסוק כח)
- 12 בַּעֲלֹתִ֣י הָהָ֗רָה לָקַ֜חַת לוּחֹ֤ת הָֽאֲבָנִים֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת יְהוָ֖ה עִמָּכֶ֑ם וָאֵשֵׁ֣ב בָּהָ֗ר אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֥א שָׁתִֽיתִי: (דברים פרק ט פסוק ט)
- 13 וְאָנֹכִ֞י עָמַ֣דְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וַיִּשְׁמַ֨ע יְהוָ֜ה אֵלַ֗י גַּ֚ם בַּפַּ֣עַם הַהִ֔וא לֹא־אָבָ֥ה יְהוָ֖ה הַשְׁחִיתֶֽךָ: (דברים פרק י פסוק י)
- 14 וַתֵּשְׁב֥וּ בְקָדֵ֖שׁ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים כַּיָּמִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּֽם: (דברים פרק א פסוק מו)