Enjoying this page?

MEGILAH - 020b – הקורא למפרע – פרק שני – מגילה, כ ע”ב

צורת הדף באתר היברובוקס

ספירה - ביממא היא[1]:

וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר:

מנהני מילי?

אמר רבא: דאמר קרא (בראשית א[2]) ויקרא אלהים לאור יום - למאיר ובא קראו יום.

אלא מעתה: ולחשך קרא לילה - [למחשיך ובא קרא לילה] - הא קיי"ל דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא?

אלא אמר רבי זירא: מהכא (נחמיה ד[3]) ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים.

ואומר (נחמיה ד[4]) [והיו] לנו הלילה [משמר והיום מלאכה].

מאי ואומר?

וכי תימא משעלה עמוד השחר לאו יממא, ומכי ערבא שמשא ליליא, ואינהו מקדמי ומחשכי

מקדמי - מקדימין:

מחשכי - מעריבין:

- תא שמע: [והיו] לנו הלילה משמר והיום מלאכה:

ת"ש (והיה) לנו הלילה למשמר והיום למלאכה - ש"מ כל זמן שעסוקים במלאכה קרי יום ולא קדמותא וחשכותא:

Audio Video

משנה

כל היום כשר: לקריאת המגילה,

כל היום כשר - אע"ג דקיימא לן זריזין מקדימין למצות דכתיב: וישכם אברהם בבקר (בראשית כב[5]) - אפילו הכי כשר כל היום:

ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, ולתפלת המוספין, ולמוספין,

ולוידוי הפרים,

לוידוי פרים - פר העלם דבר של צבור, ופר כהן משיח - שמתודין עליו חטא שהביאוהו עליו. כדאמרינן במסכת יומא: (דף לו:) והתודה על חטאת - עון חטאת. כתיב הכא: וכפר עליו הכהן (ויקרא ד) וכתיב התם ביום הכפורים: יעמד חי לפני ה' לכפר עליו וגו' (ויקרא טז[6]) - מה להלן כפרת דברים וביום כדיליף לקמן אף כאן כפרת דברים וביום:

ולוידוי מעשר, ולוידוי יוהכ"פ, לסמיכה, לשחיטה, לתנופה, להגשה, לקמיצה, ולהקטרה,

למליקה,

למליקה - של עוף:

ולקבלה,

לקבלה - לקבלת הדם:

ולהזיה,

להזיה - לזריקת הדם. והזיית פרים הנשרפין וחטאות הפנימיות שהיא זריקה שלהן:

 

ולהשקיית סוטה, ולעריפת העגלה, ולטהרת המצורע.

כל הלילה כשר לקצירת העומר, ולהקטר חלבים ואברים.

זה הכלל דבר שמצותו ביום - כשר כל היום.

דבר שמצותו בלילה - כשר כל הלילה:

Audio    Video

גמרא

מנלן?[5]

דאמר קרא: והימים[6] האלה נזכרים ונעשים[7].

לקריאת ההלל[8] - דכתיב: (תהילים קיג) ממזרח שמש עד מבואו[9].

[רב יוסף] אומר: (תהילים קיח[10]) זה היום עשה ה'.

ולנטילת לולב[11] - דכתיב: (ויקרא כג[12]) ולקחתם לכם ביום הראשון.

ולתקיעת שופר[13] - דכתיב: (במדבר כט[14]) יום תרועה יהיה לכם.

ולמוספין[15] - דכתיב: (ויקרא כג[16]) דבר יום ביומו.

ולתפלת המוספין - כמוספין שויוה רבנן.

ולוידוי פרים[17] - דיליף כפרה כפרה מיום הכפורים.

דתניא גבי יוה"כ: (ויקרא טז[18]) וכפר בעדו ובעד ביתו - בכפרת דברים הכתוב מדבר.

בכפרת דברים - וידוי. במסכת יומא (דף לו:) מסיים לה: אתה אומר בכפרת דברים או אינו אלא בכפרת דמים - הרי הוא אומר[19]: ושחט את פר החטאת אשר לו[20] - למדנו שעדיין לא  נשחט הפר[21]:

וכפרה ביממא הוא דכתיב: (ויקרא טז[22]) ביום הזה יכפר עליכם:

כי ביום הזה יכפר עליכם - אלמא כפרתו ביום:

ולוידוי מעשר וכו':

דכתיב: (דברים כו) ואמרת לפני ה' אלהיך בערתי הקדש מן הבית[23], וסמיך ליה: היום הזה ה' אלהיך מצוך[24]:

לסמיכה ולשחיטה:

דכתיב: (ויקרא ג[25]) וסמך ושחט, וכתיב בה בשחיטה: (דברים יט) ביום זבחכם[26].

ולתנופה - דכתיב: (דברים כג[27]) ביום הניפכם את העומר.

ולהגשה - דאיתקש לתנופה.

דכתיב: (במדבר ה[28]) ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאות והניף והקריב.

והניף והקריב - והקרבה היא הגשה. דאי אפשר לומר הך הקרבה היא הקטרת הקומץ - דהא כתיב בתריה: וקמץ והקטיר.[29] ומה היא הגשה - מגיש את המנחה ומגיעה בקרן מערבית דרומית של מזבח כנגד חודה של קרן, ואח"כ קומץ. ומקראי יליף לה במסכת סוטה (דף יד:) ובמנחות (דף יט:):

ולמליקה[30],

ולקמיצה[31],

ולהקטרה,

לקמיצה ולהקטרה - בהקטרת קומץ קאמר, שהיא במנחה כנגד זריקת דם בזבחים. ואינה כשרה אלא ביום. אבל הקטר חלבים ואברים[32] תנן במתני' דכשרים כל הלילה:

ולהזיה

- דכתיב: (ויקרא ז[33]) ביום צוותו את בני ישראל.

ביום צוותו - להקריב את קרבניהם. וכל הני[34] הקרבת הקרבן נינהו. דאילו הקטרת קומץ - הקרבה היא. וקמיצה - איתקש להקטרה, דכתיב: וקמץ והקטיר[35]. מליקת עוף - מליקתו והזייתו כאחת, והזייתו היא הקרבתו. קבלת דם - הקרבה קרי לה, דאמר מר: (חגיגה דף יא.) והקריבו זו קבלת הדם. א"נ להקריב כל צורכי הקרבה: קמיצה ומליקה וקבלה - כולן צרכי הקרבה הן. ואי אפשר בלא הן אבל הגשה ותנופה אינן מעכבין:

ולהשקיית סוטה - אתיא תורה תורה.

כתיב הכא: (במדבר ה[36]) ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת.

וכתיב התם: (דברים יז[37]) על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט

 
  1. 1 שנאמר וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר. - ביום ולא בלילה
  2. 2 וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.
  3. 3 נחמי' ד, טו - וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים.
  4. 4 ד, טז - גַּם בָּעֵת הַהִיא אָמַרְתִּי לָעָם אִישׁ וְנַעֲרוֹ יָלִינוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה.
  5. 5 שקריאת מגילה הוא ביום
  6. 6 הרי שהמגילה שהיא "נזכרים" היא ביום
  7. 7 וְהַיָּמִ֣ים הָ֠אֵלֶּה נִזְכָּרִ֨ים וְנַעֲשִׂ֜ים בְּכָל־דּ֣וֹר וָד֗וֹר מִשְׁפָּחָה֙ וּמִשְׁפָּחָ֔ה מְדִינָ֥ה וּמְדִינָ֖ה וְעִ֣יר וָעִ֑יר וִימֵ֞י הַפּוּרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה לֹ֤א יַֽעַבְרוּ֙ מִתּ֣וֹךְ הַיְּהוּדִ֔ים וְזִכְרָ֖ם לֹא־יָס֥וּף מִזַּרְעָֽם: ס (אסתר פרק ט פסוק כח)
  8. 8 מנלן שהוא ביום
  9. 9 תהלים קיג, ג - מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהוָה.
  10. 10 זֶה־הַ֭יּוֹם עָשָׂ֣ה יְהוָ֑ה נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ: (תהלים פרק קיח פסוק כד)
  11. 11 מנלן שהוא ביום?
  12. 12 פסוק מ - וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.
  13. 13 מנלן שהוא ביום?
  14. 14 וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם: (במדבר פרק כט פסוק א)
  15. 15 מנין שהוא ביום
  16. 16 אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.
  17. 17 מנלן שהוא ביום
  18. 18 וְהִקְרִ֧יב אַהֲרֹ֛ן אֶת־פַּ֥ר הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ: (ויקרא פרק טז פסוק ו)
  19. 19 וזה בפסוק יא לאחרי פסוק ו הנ"ל
  20. 20 וְהִקְרִ֨יב אַהֲרֹ֜ן אֶת־פַּ֤ר הַחַטָּאת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֣ד בֵּית֑וֹ וְשָׁחַ֛ט אֶת־פַּ֥ר הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ: (ויקרא פרק טז פסוק יא)
  21. 21 א"כ אין כאן דם עדיין והכפרה הוא הווידוי דברים
  22. 22 כִּֽי־בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם מִכֹּל֙ חַטֹּ֣אתֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תִּטְהָֽרוּ: (ויקרא פרק טז פסוק ל)
  23. 23 וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכָל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי: (דברים פרק כו פסוק יג)
  24. 24 הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ: (דברים פרק כו פסוק טז)
  25. 25 פסוק ח - וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
  26. 26 בְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמָּחֳרָ֑ת וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף: (ויקרא פרק יט פסוק ו)
  27. 27 וַעֲשִׂיתֶ֕ם בְּי֥וֹם הֲנִֽיפְכֶ֖ם אֶת־הָעֹ֑מֶר כֶּ֣בֶשׂ תָּמִ֧ים בֶּן־שְׁנָת֛וֹ לְעֹלָ֖ה לַיהוָֽה: (ויקרא פרק כג פסוק יב)
  28. 28 פסוק כה - וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי יְהוָה וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ.
  29. 29 ויקרא ה, יב - וֶהֱבִיאָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִמֶּנָּה מְלוֹא קֻמְצוֹ אֶת אַזְכָּרָתָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יְהוָה חַטָּאת הִוא.
  30. 30 מליקה בעוף הוא כמו שחיטה בבהמה הנ"ל "ביום זבחכם"
  31. 31 קמיצה במנחה היא במקום שחיטה בבהמה וצריך להיום ביום כשחיטה
  32. 32 של הקרבנות
  33. 33 אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֣ר סִינָ֑י בְּי֨וֹם צַוֹּת֜וֹ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְהַקְרִ֧יב אֶת־קָרְבְּנֵיהֶ֛ם לַיהוָ֖ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי: פ (ויקרא פרק ז פסוק לח)
  34. 34 הקטרת קומץ, וקמיצה, ומליקה
  35. 35 וְקָמַ֨ץ הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְאַחַ֛ר יַשְׁקֶ֥ה אֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶת־הַמָּֽיִם: (במדבר פרק ה פסוק כו)
  36. 36 אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהוָה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
  37. 37 עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל: (דברים פרק יז פסוק יא)