למיטעי, אמרי: האי חסר הוא, והאי דלא עביד מאתמול משום דלא אפשר, או דלמא מלא הוא ובזמנו עבדו.
אתו למיטעי - השתא בני הגולה אמרי כו' אבל השתא דלא עבדינן אלא אחסר כי עבדינן למוצאי שבת ידעי דחסר הוא:
וליעביד בין אמלא בין אחסר, וכי מקלע ר"ח בע"ש לא ליעביד כלל.
וכיון דלא עבדינן מוצאי שבת ועבדינן אמלא
ועבדינן אמלא - ואנן רגילין לעשות כל שאר המלאין:
מידע ידעי דחסר הוא.
מידע ידעי דחסר הוא - ומחמת איסור שבת שאירע בליל משואותיו נמנעו מלהשיא:
אפילו הכי אתו למיטעי, אמרי: האי מלא הוא, והאי דלא עבדי איתנוסי הוא דאיתנוסי.
דאיתנוסי - בשכרות של משתה השבת:
וליעביד אמלא ולא ליעביד אחסר כלל?
וליעביד אמלא ולא אחסר - וכי מקלע ר"ח חסר בערב שבת ולא עבדינן מידע ידעי דחסר הוא ולא תלו בשכרות אלא במידי דשכיח דכל חדשים חסרין לא עבדינן והא נמי לא עבוד:
אמר אביי: משום ביטול מלאכה לעם שני ימים:
אמר אביי משום ביטול מלאכה כו' - ולא גרסינן גזירה אי אמרת נעביד אמלא ולא אחסר אין לך ר"ה שאין מתבטלין בני הגולה ממלאכה שני ימים יום ל' שמא היום ר"ה ויום שלשים ואחד שמא עיברו את החדש והיום ר"ה אבל כי עבדינן משואות אחסר לאור יום ל' ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר ואין בטלין שני ימים אלא במעובר:
כיצד היו משיאין משואות? מביאין כלונסות כו':
אמר רב יהודה: ד' מיני ארזים הן — ארז, קתרום, עץ שמן, וברוש.
קתרום — אמר רב: אדרא.
אמר רב אדרא - כך שם האילן כדאמרינן במסכת ביצה (דף טו:) יטע בהן אדר:
דבי רבי שילא אמרי: מבליגא. ואמרי לה: זו גולמיש.
ופליגא דרבה בר רב הונא.
דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הם,
שנאמר: (ישעיהו מא, יט) אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן, אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו.
ארז — ארזא.
שטה — תורניתא.
תורניתא - פיניי"א בלע"ז:
הדס — אסא. עץ שמן — אפרסמא.
ברוש — ברתא.
ברתא - בוס"ו בלע"ז:
תדהר — שאגא.
שאגא - ש"פ בלע"ז:
תאשור — שוריבנא.
הני שבעה הוו?!
כי אתא רב דימי אמר: הוסיפו עליהם אלונים, אלמונים, אלמוגין.
אלונים — בוטמי.
בוטמי - אולמ"י בלע"ז:
אלמונים — בלוטי.
בלוטי - צירקוו"ה בלע"ז שגדילין בו פירי שקורין גליאנד"ה:
אלמוגין — כסיתא.
כסיתא - מין עץ העולה בקרקע הים ושמו קוראל"ו:
א"ד: ארונים, ערמונים, אלמוגין.
ארונים — ערי.
ערי - לויר"ו שם האילן ואת פריו קורין ביי"ש:
ערמונים — דולבי.
דולבי - קשטאניי"א:
אלמוגין — כסיתא.
(ישעיהו לג, כא) וצי אדיר לא יעברנו.
וצי אדיר לא יעברנו - לנחל שעתיד לצאת מבית המקדש:
אמר רב: זו בורני גדולה.
זו בורני גדולה - ספינה שקורין דרומונ"ט:
היכי עבדו?
היכי עבדי - אותה בורני גדולה למאי עבידא:
מייתו שית אלפי גברי בתריסר ירחי שתא, ואמרי לה תריסר אלפי גברי בשיתא ירחי שתא,
וטעני לה חלא
חלא - חול:
עד דשכנא.
עד דשכנא - שוליה שוכנים בקרקעית הים ועודנה נראית למעלה מן המים דבמקום שהאלמוגים גדילים בים אין הים עמוק כל כך:
ונחית בר אמוראי
בר אמוראי - מלומד לשוט בנהרות:
וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא, וקטר להו בספינתא.
וקטר אטוני דכיתנא - חבילי פשתן שהן קשין לינתק וקושר ראשו אחד בשורש האילן וראשו אחד בבורני:
ונטלי חלא ושדו לבראי.
ושקלי - הנך גברי חלא דספינתא ושדו לאבראי והיא עולה מתוך המים ועוקרת שרשי האילן:
וכמה דמדליא — עקרא ומתיא, ומחליף על חד תרין בכספא.
תלת פרוותא הויין: תרתי בי רומאי, וחדא דבי פרסאי.
פרוותא - פורט"ו בלע"ז ובלשון משנה נמל:
דבי רומאי מסקן כסיתא.
דבי פרסאי מסקן מרגנייתא,
מסקן מרגנייתא - מקרקעית הים על ידי בר אמוראי:
ומקרייא פרוותא דמשמהיג.
ומקרייא פרוותא דמשמהיג - אותה של פרסיים נקראת נמל של מלוכה:
א"ר יוחנן: כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקב"ה להחזירן לה,
שנאמר: (ישעיהו מא, יט) אתן במדבר ארז שטה.
ואין מדבר אלא ירושלים, שנאמר: (ישעיהו סד, ט) ציון מדבר היתה וגו'.
ואמר רבי יוחנן: כל הלומד תורה ואינו מלמדה דומה להדס במדבר.
איכא דאמרי: כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין ת"ח דומה להדס במדבר, דחביב.
וא"ר יוחנן: אוי להם לאומות העולם שאין להם תקנה,
שנאמר: (ישעיהו ס, יז) תחת הנחשת אביא זהב, ותחת הברזל אביא כסף, ותחת העצי' נחשת, ותחת האבנים ברזל.
תחת ר"ע וחביריו מאי מביאין?
ועליהם הוא אומר: (יואל ד, כא) ונקיתי דמם לא נקיתי:
ונקיתי דמים לא נקיתי - אם באתי לנקות את העכו"ם משאר עונות לא אנקם מדמם של ישראל:
ומאין היו משיאין משואות כו' ומבית בלתין:
מאי בית בלתין?
אמר רב