Enjoying this page?

SHKALIM - 008a – בשלשה פרקים – פרק שלישי ח ע”א

Right Click Here and click save as to download


Tzuras Hadaf - צורת הדף

תמן תנינן, "רבי מאיר אומר בא' באלול ר"ה למעשר בהמה.

ר' אלעזר ור' שמעון אומרים, באחד בתשרי.

בן עזאי אומר, האלוליים מתעשרין בפני עצמן".

א"ר חונה, טעמא דר"מ, עד כאן הן מתמצות לילך מן הישנות.

מכאן ואילך הן מתחילות לילד מן החדשות.

ר' יוסה בר רבי בון בשם רב חונה, טעמא דר"א ור"ש (תהילים סה, ) "לבשו כרים הצאן", אלו הבכירות.

"ועמקים יעטפו בר", אלו האפילות.

"יתרועעו אף ישירו", אלו ואלו נכנסים לדיר להתעשר.

"אמר בן עזאי, הואיל ואלו אומרים כך ואלו אומרים כך, יהו האלוליים מתעשרין בפני עצמן.

הא כיצד?

נולד לו בה' באב וה' באלול וה' בתשרי, אין מצטרפין.

נולד לו בה' בתשרי וה' באב, הרי אלו מצטרפין".

ובן עזאי מכריע על דברי תלמידיו?!

אתא ר' ירמיה ור' מיישא בשם ר' שמואל בר רב יצחק, שכן נחלקו עליה אבות העולם.

ומאן נינהו אבות העולם?

תנא ר' יונה קומי ר' ירמיה, ר' ישמעאל ור"ע.

זאת אומרת, בן עזאי חבר ותלמיד הוה דר"ע.

אין תימר רביה, אית בר נש אמר לרביה, "הואיל ואלו אמרו כך ואלו אמרו כך"?!

רבי אבון בשם ר' שמואל בר רב יצחק, שמע לה מן הדא.

"אמר לו בן עזאי, על החלוקין אנו מצטערין, אלא שבאת לחלוק עלינו את השווין?!".

זאת אומרת, בן עזאי חבר ותלמיד הוה לר"ע.

אין תימר רביה, אית בר נש אמר לרביה,
אלא שבאת לחלוק עלינו את השווין"?!:

תמן תנינן, "כל הנולדין מאחד מתשרי עד כ"ט באלול, הרי אלו מצטרפין.

חמשה לפני ראש השנה וה' לאחר ראש השנה, אין מצטרפין.

ה' לפני הגורן וה' לאחר הגורן, הרי אלו מצטרפין".

א"ר יוסה, הדא אומרת, מעשר בהמה, לא עשו אותו לא כחנט ולא כשליש.

אין תימר כחנט, ליתני "כל המעוברים מאחד בתשרי עד עשרים ותשעה באלול"?

אין תימר כשליש, ליתני "כל הנולדים עד עשרים ושנים באלול"?

רבי שמאי בשם רבי ביבי ברבי חייא, כשליש עשו אותו, כרבי שמעון.

דאמר ר' שמעון, מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר.

קם רבי מנא עם רבי שמאי.

א"ל, "את אמרת הדא מילתא?!"

תמן תנינן, "בן עזאי אומר האלוליים מתעשרין לעצמן".

לא, אפילו נולד עד עשרים ותשעה באלול?! אית לך מימר בן עזאי כרבי שמעון, ולא כרבנן?!

כמה דאת אמר על דרבנן, מניחן לשנה הבאה, והן מתעשרין עם בני שנתן.

כן את אמר על דבן עזאי, מניחן לגורן הבא, והן מתעשרין עם בני אלולים.

אמר רבי חייא, זאת אומרת, ימים שהבכור מחוסר זמן בהן, עולה לו לתוך שנתו.

אמר רבי מנא אמר ר' יונה, אבא שמע לה מן הדא.

(דברים טו, ) "כל הבכור אשר יולד וגו' הזכר תקדיש".

הא כיצד?

משעת לידתו את מונה לו שנה:

הלכה ב משנה

בשלש קופות, של שלש שלש סאין, תורמין את הלשכה.

וכתוב עליהן אל"ף בי"ת גימ"ל.

רבי ישמעאל אומר, יונית כתוב עליהן, "אלפ"א בית"א גמ"א".

אין התורם נכנס, לא בפרגוד חפות, ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילין, ולא בקמיע.

שמא יעני ויאמרו, "מעון הלשכה העני".

או שמא יעשיר ויאמרו, מתרומת הלשכה העשיר.

שאדם צריך לצאת ידי הבריות, כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום.

שנאמר (במדבר לב, ) "והייתם נקיים מה' ומישראל".

ואומר, (משלי ג, ) "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם":

הלכה ב גמרא

תמן תנינן, "מפנין אפילו ד' וחמש קופות".

ר' זעירא שאל את רבי יאשיה, כמה היא שיעורן של קופות?

אמר ליה,