צורת הדף באתר היברובוקס

בגדו של אדם הראשון.

ת"ר, "שבעה דברים מכוסים מבני אדם, אלו הן:

יום המיתה.

ויום הנחמה.

ועומק הדין.

ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו.

ואין אדם יודע במה משתכר.

ומלכות בית דוד, מתי תחזור.

ומלכות חייבת, מתי תכלה.

ת"ר, "ג' דברים עלו במחשבה ליבראות, ואם לא עלו, דין הוא שיעלו:

על המת שיסריח.

ועל המת שישתכח מן הלב^[1].

ועל התבואה שתרקב.

וי"א, על המטבע שיצא:

 

משנה

מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב, עושין.

מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אין עושין.

ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים.

רשב"ג אומר, לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם:

 

גמרא

אמר שמואל, אין תענית ציבור בבבל, אלא תשעה באב בלבד.

למימרא דסבר שמואל, ט' באב, בין השמשות שלו אסור?

והאמר שמואל, "תשעה באב, בין השמשות שלו, מותר"?

וכי תימא, קסבר שמואל, כל תענית ציבור בין השמשות שלו מותר?

והאנן תנן, "אוכלין ושותין מבעוד יום".

למעוטי מאי?

לאו למעוטי בין השמשות?

לא.

למעוטי משחשיכה.

נימא מסייע ליה, "אין בין תשעה באב ליום הכיפורים, אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר".

מאי "ספיקו מותר"?

לאו, בין השמשות?

לא.

כדאמר רב שישא בריה דרב אידי, לקביעא דירחא, הכא נמי לקביעא דירחא.

דרש רבא, "עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בו, כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים.

ובין השמשות שלו, אסור".

וכן אמרו משמיה דר' יוחנן.

ומי אמר ר' יוחנן הכי?

והאמר רבי יוחנן, "תשעה באב אינו כתענית ציבור".

מאי לאו, לבין השמשות?

לא.

למלאכה.

מלאכה? תנינא?!

"מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב, עושין.

ובמקום שנהגו שלא לעשות, אין עושין".

ואפילו רשב"ג לא אמר, אלא דכי יתיב ולא עביד לא מיחזי כיוהרא.

אבל מיסר לא אסר?

אלא מאי "אינו כתענית ציבור", לתפילת נעילה.

והאמר ר' יוחנן, "ולואי שיתפלל אדם והולך כל היום כולו"?

התם חובה, הכא רשות.

ואיבעית אימא, מאי "אינו כתענית ציבור"?

לעשרים וארבעה.

רב פפא אמר, מאי "אינו כתענית ציבור"?

אינו כראשונות, אלא כאחרונות, ואסורה.

מיתיבי, "אין בין תשעה באב ליום הכיפורים, אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר".

מאי "ספיקו מותר"?

לאו בין השמשות שלו?

אמר רב שישא בריה דרב אידי, לא.

לקביעא דירחא.

הא לכל דברים זה וזה שוין?

מסייע לרבי אלעזר.

דא"ר אלעזר, "אסור לו לאדם שיושיט אצבעו במים בתשעה באב, כדרך שאסור להושיט אצבעו ביום הכיפורים".

מיתיבי, "אין בין תשעה באב לתענית ציבור, אלא שזה אסור בעשיית מלאכה וזה מותר בעשיית מלאכה, במקום שנהגו".

הא לכל דבריהם, זה וזה שוין.

ואילו גבי תענית ציבור תניא, "כשאמרו אסור ברחיצה, לא אמרו אלא כל גופו, אבל פניו ידיו ורגליו לא"?

א"ר פפא,