שעח דין החצרות הפתוחות זו לזו ובו ה' סעיפים:
א ג' חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות כולן ג"כ למבוי או לרשות הרבים ועירבה כל אחת מהחיצונות עם האמצעית והחיצונות לא עירבו זו עם זו הרי החיצונות אסורות זו עם זו להוציא כלים ששבתו בבתים מזו לזו דרך האמצעית והאמצעית מותרת עם כל אחת מהן והן מותרות עמה.
במה דברים אמורים כשאמצעית נתנה עירובה בזו ועירובה בזו שאז דיורי האמצעית בחיצונות שהעירוב הוא משום דירה ואין דיורי החיצונים באמצעית שהרי אין עירובן בה או אפילו נתנו החיצונות עירובן באמצעית לערב עמה אלא שלא נתנוהו שתיהן בבית אחד שבאמצעי אלא זו נתנה בבית זה וזו נתנה בבית אחר שבאמצעית שאז ג"כ לא נתחברו דיורי החיצונות זו עם זו שדיורי זו הם בבית זה ודיורי זו בזה ולכן הן אסורות זו על זו. אבל אם נתנוהו בבית אחד באמצעית הרי נתחברו דיורי שלשתן בבית זה ומעורבות הן וכולן מותרות זו עם זו:
ב ב' חצרות זו לפנים מזו וחיצונה פתוחה למבוי ופנימית לחיצונה ולא למבוי ועל ידי כך יש לה דריסת הרגל על החיצונה שאין לה דרך לצאת למבוי אלא דרך החיצונה: עירבה פנימית לעצמה והחיצונה לא עירבה כלל או שעירבה ואין עירובה מועיל כגון ששכח אחד מאנשי החצר ולא עירב עם בני החצר שהוא אוסר עליהם החצר עד שיבטל רשותו כמו שיתבאר בסי' ש"פ - הרי הפנימית מותרת להוציא לחצרה כלים ששבתו בבתים ואין החיצונה אוסרת עליה הואיל ויש מחיצה ביניהן ואין לחיצונה דריסת הרגל עליה.
עירבה חיצונה לעצמה ולא עירבה הפנימית כלל או ששכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות שכיון שפנימית אסורה בחצרה ויש לה דריסת הרגל על החיצונה אוסרת אותה - שרגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה כשיש לה שם דריסת הרגל.
עירבה כל אחת לעצמה כל אחת מותרת בחצרה ואין הפנימית אוסרת על החיצונה אע"פ שלא עירבה עמה - הואיל והיא מותרת בחצרה ורגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה:
ג עירבו הפנימית והחיצונה ביחד ונתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות, שכיון שהפנימית אסורה בחצרה אוסרת גם החיצונה שיש לה עליה דריסת הרגל.
אבל אם שכח אחד מן החיצונה ולא עירב - חיצונה אסורה ופנימית מותרת דכיון שעירובה אצלה ואין לחיצונה דריסת הרגל עליה אלא בשביל עירובה שמרגילה לתוכה - תסלקנה מעליה ותשאר לבדה בעירובה שאצלה ותהיה מותרת.
אבל אם נתנו עירובן בחיצונה אפילו שכח אחד מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות שאף אם הפנימית תסלק את החיצונה מעליה הרי אין עירובה אצלה ובמה יתערבו דיוריה:
ד אם יחיד דר בפנימית ויחיד בחיצונה או אפילו שנים דרים בחיצונה ועירבו ביניהם אין היחיד שבפנימית אוסר על החיצונה אע"פ שלא עירבו יחד הואיל והיא רגל המותרת במקומה שאין שם מי שיאסר עליו.
והוא הדין רבים שהם כיחיד שאינן אוסרים זה על זה ואינן צריכים לערב ביניהן כגון האב עם בניו שמקבלים ממנו פרס וכל כיוצא בהם ממה שנתבאר בסי' ש"ע:
ה וכן ג' חצרות זו לפנים מזו ויחיד בכל אחת אע"פ ששנים הפנימים עוברים על החיצונה אינן אוסרים עליה מפני שהיא רגל המותרת במקומה ואם היו שנים בשלישית הפנימית ולא עירבו ביניהם אוסרים על היחידים שבאמצעית ושבחיצונה מפני שהיא רגל האסורה במקומה: