361 - שסא דין גג הסמוך לרשות הרבים ובו ו' סעיפים

'

שסא דין גג הסמוך לרשות הרבים ובו ו' סעיפים:

א גג הסמוך לרשות הרבים ואינו גבוה י' טפחים בצדו שברשות הרבים ובשאר צדדין שבחצר הוא גבוה עשרה רשות היחיד גמורה היא מן התורה.

ואף על פי כן הואיל והוא בתוך עשרה לרשות הרבים ורבים משתמשים בו שמניחים בו כובעים וכלים קטנים הרי זה כרשות הרבים ואסור לבעל הגג להשתמש בו מחצר עד שיעשה לו סולם קבוע מחצירו שאז גילה דעתו שסילק לגג זה מכח רשות הרבים אלא נוח לו להשתמש בעצמו עליו אבל סולם עראי אין כאן סילוק שכיון שסופו ליטול הסולם כמו שאינו הוא:

ב ואיזהו סולם קבוע כל שקבע[ו] שם בין לשבת בין לחול אבל אם קבעו לשבת ולא לחול או להפך אין זה קבוע:

ג אבל אם מצדו שברשות הרבים הוא גבוה אפילו סולם אין צריך.

אבל אם אינו גבוה עשרה בין מצד רשות הרבים בין מצד החצר אף על פי שהבית שבתוכו יש בו י' טפחים אינו נקראת על הגג רשות היחיד אלא כרמלית הוא ואין סולם מועיל לו כלל:

ד חצר שנפרצה במילואה או ביתר מעשר אמות לרשות הרבים מקום מחיצה נידון כצדי רשות הרבים שהן כרמלית ומותר לטלטל מתוך החצר למקום המחיצה אבל לא לרשות הרבים ולא לרשות היחיד ולא לחוץ לד' אמות מפני שתוך החצר שנפרצה לרשות הרבים נעשה גם כן כרמלית שהרי הוא כקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים שנתבאר בסי' שמ"ה.

ואם נפרצה לכרמלית הרי הוא כרמלית מדברי סופרים (ואף על פי כן אף שהוא רשות היחיד מן התורה מותר לטלטל ממנו לכרמלית גמורה מטעם שנתבאר בסי' שמ"ו).

אבל אם הפרצה היא פחות מעשר ואינה במילואה אינה אוסרת מפני שהיא כפתח:

ה אם נפרצה בקרן זוית ממש דהיינו שהפרצה תופסת משתי רוחותיה אצל הזויות אפילו בפחות מעשר אסור לפי שאין דרך לעשות פתח בקרן זוית.

וכן בית שנפרץ בקרן זוית ממש לרשות הרבים או לכרמלית אפילו בפחות מעשר אסור אם גם הקירוי נפרץ מעל הזוית עד שהנשאר הוא באלכסון מכותל זה לכותל שאצלו שאז אין אומרים בו פי תקרה יורד וסותם לפי שהטעם שאומרים פי תקרה יורד וסותם הוא משום שדומה לפתח ובקרן זוית אין דרך לעשות שם פתח כלל.

אבל פתח שאינה בקרן זוית אומרים בה פי תקרה יורד וסותם אפילו היא יתירה מעשר רק שאינה במילואה.

ויש אומרים שאפילו היא במילואה אפילו נפרצו ב' מחיצות זו אצל זו במילואם ונשאר קירוי עליהם אומרים בו פי תקרה יורד וסותם אם נשאר שם ב' מחיצות דבוקות זו בזו אבל אם נפרצו ב' מחיצות זו כנגד זו במילואה או ביותר מעשרה ונשאר ב' מחיצות שלימות זו כנגד זו כיון שיש ביניהם פילוש וקפנדריא מפרצה זו לפרצה שכנגדה אין אומרים בהן פי תקרה יורד וסותם וכן עיקר. ואף על פי כן טוב לחוש לסברא הראשונה כמו שנתבאר בסי' שמ"ו:

ו יש אומרים שאין פי תקרה יורד וסותם אפילו לפרצה שמרוח אחד אלא אם כן יש ברוחב הקירוי ד' טפחים.

ויש אומרים שצריך גם כן שלא יהא פי התקרה משופע כגגין שלנו שאז אין בהם פה ולא אמרינן אלא פי תקרה יורד וסותם