רנט כמה דיני הטמנה וטלטולם ובו ח' סעיפים:
א מוכין שטמן בהם הקדרה מבעוד יום דרך מקרה שלא יחדן לכך - אסור לטלטלם בשבת, לפי שהם מוקצים. שמן הסתם הם עומדים לעשות מהם לבדים ולא להטמין בהם קדרות או שאר תשמיש המותר בשבת, ואין עליהם תורת כלי כלל.
אבל אם יחדם להטמנה, דהיינו שגמר בדעתו להטמין בהם לעולם - מותר לטלטלם, דכיון שהם ראוים להטמנה והוא יחדם לכך, הרי יש עליהם תורת כלי מאחר שהן ראויים לתשמיש המיוחד להם.
אבל אם טמן בגיזי צמר אע"פ שלא יחדן לכך - מותר לטלטלן, שאין הגיזין חשובין כל כך, וכשמטמין בהם פעם אחת מן הסתם עומדות הן להטמנה.
אבל הגיזין שנתנו לאוצר לסחורה (והוא <(א)> מקפיד עליהן להשתמש בהן שום תשמיש אלא) שטמן בהן דרך מקרה - אסור לטלטלם בשבת אלא אם כן יחדם לכך לעולם:
ב כשטמן בדבר שאסור לטלטלו ובא ליטול מהם הקדרה בשבת כיצד הוא עושה - אם כיסוי הקדרה מגולה מקצתו מההטמנה אוחז במקצת המגולה <(ב)> ומסירו. ואף שההטמנה המוקצה מונחת עליו אינו נעשה בסיס לדבר האסור - לפי שאין הכיסוי משמש כלל לההטמנה אלא לקדרה.
ואוחז בראשי דופני הקדרה שנתגלו מתחת הכיסוי ומוציא את הקדרה כולה מההטמנה.
ואם אין הכיסוי מגולה כלל - אם יכול לתחוב כוש או סכין <(ג)> בתוך הכיסוי ולהגביהו ולהסירו מהקדרה - הרי זה מותר ואף שמטלטל ההטמנה ע"י הכיסוי אין בכך כלום שטלטול מן הצד הוא ואינו טלטול כמו שיתבאר בסי' שי"א:
ג במה דברים אמורים בכיסוי קדרה שיש תורת כלי עליו, ואינו מוקצה. אבל אם גם הכיסוי הוא דבר המוקצה, אם מקצת דופני הקדרה מגולים כל כך מההטמנת המוקצה עד שיכול לאחוז שם בידיו - הרי זה אוחז שם ומגביה הקדרה ומוציאה משם וההטמנה נופלת מעליה מאליה, ואח"כ מנערה עד שיפול מעליה הכיסוי המוקצה - שהקדרה לא נעשית בסיס להכיסוי ולההטמנה, לפי שהכיסוי וההטמנה הם משמשים להקדרה לחממה ואין הקדרה משמשת להן:
ד הטומן בקופה מלאה מוכין שאסור לטלטלם והוציא משם הקדרה על דרך שנתבאר - כל זמן שלא נתקלקלה הגומא יכול להחזירה לשם. אבל אם נתקלקלה הגומא - אסור להחזירה, לפי שמטלטל המוכין המוקצין ע"י החזרת הקדרה.
ואינו דומה לטלטול ההטמנה ע"י הכיסוי שההטמנה מיטלטלת מאליה ע"י הכיסוי והוא אינו מתכוין אלא לטילטול הכיסוי בלבד אלא שאי אפשר לו לטלטל הכיסוי בלבדו שלא תהא ההטמנה מיטלטלת עמו. אבל כאן הוא מטלטל ההטמנה בידים ע"י הקדרה שצריך לסלק ההטמנה אילך ואילך כדי להרחיב הגומא מקום מושב הקדרה.
אבל לכתחלה יכול להוציא הקדרה על דעת להחזירה אחר כך אם לא תתקלקל הגומא ואין חוששין שמא יבא להחזירה אף אם תתקלקל:
ה הנותנים אבנים ולבנים סביב הכירה צריך שייחדם לכך לעולם כדי שיהא מותר לטלטלם בשבת. וכן עצים העומדים להסקה שסותמים בהם פי התנור בשבת צריך שייחדם לכך לעולם. שהרי כל זמן שלא ייחדן לכך אינן חשובים לו ומשליכן, ולפיכך אסור לטלטלם אם לא שמצניען ומייחדן לכך.
ומכל מקום אותן האבנים המונחים על גבי הכירה אין צריך ייחוד בפירוש - שמן הסתם הם מיוחדים לתשמיש:
ו יום טוב שחל להיות בערב שבת אסור להטמין חמין לשבת באבנים - שאסור לצדד אבנים ביו"ט מפני שדומה לבנין.
ומכל מקום אם אין לו במה להטמין כי אם באבנים <(ד)> יש להתיר להטמין בהם מפני שאין כאן בנין קבוע אלא בנין עראי ואינו אסור אלא מדברי סופרים ומשום כבוד שבת לא גזרו כיון שאי אפשר לו להטמין בענין אחר:
ז תנור שמניחים בו החמין לשבת וסותמין פיו בדף, ושורקים אותו בטיט - מותר לסתור אותה סתימה בשבת כדי להוציא החמין. ואע"פ שהתנור מחובר לקרקע ואסור לסתור בנין המחובר לקרקע - מכל מקום הואיל ומן התורה אין איסור אלא כשסותר גוף הבנין אבל לא כשסותר פתחו, אלא שחכמים הוא שגזרו שלא לסתור דלתות של בנין המחובר לקרקע. ולא גזרו אלא כשהדלת נעשה שם לקיום לאיזה זמן שלא היה בדעתו על מנת לסתרו בשבת והרי זה נראה כסותר. אבל שריקת התנור שלא נעשית כלל לקיום אלא לשמור החום לפי שעה ולסותרה למחר לא גזרו עליה.
ויש מחמירים שלא יסתור אותה ע"י ישראל אם אפשר ע"י נכרי וכן אם אפשר ע"י קטן אין לסותרה ע"י גדול. ואם אי אפשר יסתור גדול ע"י שינוי קצת וכן נוהגים.
ומכל מקום אם ידוע שיש בתנור גחלים לוחשות - אסור לפותחו ע"י ישראל מפני שהרוח נכנס בו ומבעיר הגחלים. ואף שאינו מתכוין להבעיר - מכל מקום פסיק רישיה ולא ימות הוא.
אבל ע"י נכרי מותר - שכל פסיק רישיה אין בו איסור אמירה לנכרי, כמו שנתבאר בסי' רנ"ג.
וכן אם רוצה לחזור ולסתום התנור בדף ויש בתוכו גחלים לוחשות - אסור לסותמו ע"י ישראל מפני שהרוח מפיח דרך סדק קטן, ודומה למפיח ומבעיר הגחלים יותר מאילו היה התנור פתוח. אבל ע"י נכרי מותר.
ואף לישראל מותר לסותמו כל שאינו סותמו לגמרי ובלבד שיניח הרבה פתוח. אבל אם מניח מעט פתוח כל שכן שהרוח מפיח ואסור:
ח אפילו אין בו גחלים (לוחשות) אין היתר לחזור ולסותמו בשבת אלא א"כ ידוע בבירור שכבר נתבשלו הקדרות כל צרכן. אבל אם יש להסתפק שמא לא נתבשלו עדיין כל צרכן כגון בלילה סמוך להטמנתן - אסור לסתום התנור אפילו ע"י נכרי מפני שגורם למהר בישולם. ואפילו בדיעבד אסור התבשיל.
ומכל מקום אם עשה ע"י נכרי יש להתיר בדיעבד מאחר שאף אם לא היה סותם (התבשיל) [התנור] היה התבשיל ג"כ מתבשל כל צרכו, נמצא שאינו נהנה כל כך מן האיסור.
ולכתחלה טוב ליזהר שלא לומר לנכרי לסתום התנור אחר קבלת שבת אפילו קודם חשכה אם הקדרות לא נתבשלו עדיין כל צרכן. ואע"פ שמן הדין מותר (עיין לקמן):
הלכות שהייה והטמנה בקצרה לפי מנהג מדינות אלו:
כלל הדבר עכשיו שאנו מניחים הקדרות בתוך התנור מגולות ואין אנו עושים שום הטמנה סביב דופנותיהן ועל פיהן אם כן אין להם רק דין שהייה ולא דין הטמנה. ולפיכך אם נתבשלו כמאכל בן דרוסאי מבעוד יום מותר להשהותן אע"פ שאין התנור גרוף ולא קטום. ובשר אם נותנו חי בקדרה סמוך לחשכה ממש הרי זה מותר.
אבל במיני בצק בין מבושלים בין נאפים ובמיני קטניות ובמים ובצלי הנצלה בשפוד - אין מועיל חי. וצריך שיהיו כמאכל בן דרוסאי קודם שבת. ובתנור טוח בטיט הכל מותר בכל ענין.
ואם יש בו גחלים לוחשות אין לפותחו כי אם ע"י נכרי.
ואם הגחלים סביב הקדרה לא יטול ישראל הקדרה מתוכו כי אם נכרי.
ואם הקדרה עומדת על הגחלים מותר אם אי אפשר ע"י נכרי.
(והוא הדין בקדרות שלצורך הלילה אם העמידן על הגחלים ובא ליטלן בשבת מעל הגחלים. רק שיזהר שלא יכסה אותן בבגדים מלמעלה כשמעמידן על הגחלים אפילו הן עוממות).
ומותר לסמוך תבשיל חם שנתבשל כל צרכו אצל התנור שהוסק כבר והאש בתוכו. ואפילו על הלבזבז שסביב התנור. אבל על התנור צריך ליתן לבינה או דבר אחר תחת הקדרה על התנור שהוסק כבר ויש גחלים לוחשות בתוכו אע"פ שאין היד סולדת שם עליו מלמעלה.
אבל כשלא הוסק עדיין נהגו להקל אע"פ שרוצה להסיקו מיד.
אבל תבשיל צונן אפילו קודם שהוסק - אסור אפילו לסמוך אצלו כי אם ע"י נכרי קודם שהוסק. ואז מותר אפילו על גביו.
אבל לאחר שהוסק אסור אפילו ע"י נכרי כי אם לצורך חולה או קטן שאין לו מה לאכול.
ותבשיל שאין בו רוטב אפילו הוא קר - דינו כחם ואם עדיין לא נצטנן לגמרי אף על פי שיש בו רוטב - נהגו להקל כאלו הוא חם לגמרי.
ואם סומך אצל התנור במקום שאין יכול להתחמם עד שהיד סולדת בו - מותר אפילו נצטנן לגמרי.
אבל על התנור צריך דבר המפסיק אף שאין היד סולדת שם, ואף אם התבשיל חם לגמרי.
והוא הדין לתוך הקכלי"ן - צריך דבר המפסיק.
ופירות חיים וכן מיני משקין דינם כתבשיל שיש בו רוטב ונצטנן לגמרי, בין לאיסור בין להיתר.
וליתן על גבי קדרה הקבועה בתנור דינה כאצל התנור. אבל אסור ליתן קנקן עם משקין לתוך המים שבקדרה ההיא ואסור ליתן המים לקדרה ההיא אפילו קודם שהוסק התנור כי אם על ידי נכרי ומותר ליהנות מהמים בשבת אם נתנם נכרי קודם שהוסק התנור.
אבל אם נתנם ישראל אסור ליהנות מהם עד מוצאי שבת בכדי שיעשו.
ואפילו נתנם בערב שבת סמוך לחשכה אחר שהוסק התנור - אסור ליהנות מהם עד למוצאי שבת בכדי שיעשו.
ואסור לכרוך בשבת קדרה עם תבשיל (חם) בכרים וכסתות או בשאר בגדים אם כולה טמונה בהם.
ואם פינה התבשיל לקדרה אחרת מותר לכורכו שם:
סליק קיצור הלכות שהיה והטמנה: