Enjoying this page?

066 - סו באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק ובו י"ג סעיפים:

סו באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק ובו י"ג סעיפים:

א אע"פ שאסור לספר בברכות קריאת שמע אפילו בדברי תורה ואפילו בלשון הקודש התירו שאילת שלום מפני היראה ומפני הכבוד ומפני דרכי שלום.כיצד בין פרק לפרק שואל בשלום אדם נכבד מפני כבודו ומשיב שלום לכל אדם מפני דרכי שלום ומותר לשאול בשלום הקורא אע"פ שיודע שיצטרך להשיב לו ומי שלא ראינו שיקפיד על חבירו כלל לא יפסיק אפילו בין הפרקים (בין להשיב בין לשאול מפני הכבוד) ובאמצע הפרק שואל בשלום אדם מי שהוא ירא ממנו כגון אביו שנאמר בו איש אמו ואביו תיראו או רבו שאמרו בו מורא רבך כמורא שמים ומשיב שלום לכל אדם נכבד.וכל תלמיד חכם שהוא מופלג בדורו אע"פ שאינו רבו הוא ג"כ בכלל מורא ואם אינו מופלג בדורו רק שהוא גדול ממנו בחכמה אינו בכלל מורא אלא בכלל כבוד אבל אם הקורא גדול ממנו אין מפסיק לו אלא כמו לשאר כל אדם אע"פ שהוא תלמיד חכם:

ב כל מקום שמותר להפסיק באמצע הפרק מותר אפילו באמצע הפסוק חוץ מפסוק שמע ישראל שלא יפסיק בו כלל אם לא מפני מי שירא ממנו שמא יהרגנו והוא הדין לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שגם הוא בכלל היחוד ומטעם זה אין להפסיק גם כן בין שמע ישראל לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.ויש אומרים שאפילו באמצע שאר הפסוקים לא יפסיק אלא בסיום ענין אבל לא באמצע הענין כגון פסוק ושמתם וגו' יכול להפסיק בין נפשכם לוקשרתם שהוא ענין אחר אבל עד נפשכם לא יפסיק בין תיבה לתיבה שהוא באמצע הענין ואם פסק חוזר לתחלת הפסוק (שהאיך יתחיל מאמצע הענין שלא יהיה פירוש כלל לדבריו).ולענין מעשה כשמפסיק לעניית קדיש ולקדושה ולברכו כמו שיתבאר יכול להפסיק אפילו באמצע הענין ולסמוך על בעלי סברא הראשונה שלא חלקו בכך והתירו בכל ענין וכדאי הם לסמוך עליהם לצורך מצוה רבה כזו אם אי אפשר למהר להגיע לסיום ענין ולענות עם הצבור אבל כשחוזר למקום שפסק יש לחוש לסברא האחרונה לחזור לתחלת הפסוק:

ג אם שכח להניח ציצית ותפילין יש אומרים שיכול להפסיק בין הפרקים להניחן ולברך עליהן ויש אומרים שתפילין מפני שחובה לקרות ולהתפלל בהן כדי לקבל מלכות שמים שלימה מפסיק להניחן ויברך ג"כ אבל ציצית אינה חובת הגוף שאם אין עליו טלית פטור מציצית ויכול לקרות ואינו כמעיד עדות שקר כיון שאין עליו טלית החייבת בציצית לפיכך אסור להפסיק בברכתן אפילו בין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה אלא לובשן בלא ברכה ולאחר התפלה ימשמש בהן ויברך וכן יש לנהוג הלכה למעשה:

ד לעניית קדיש וקדושה וברכו ומודים מפסיק אפילו באמצע הפרק ואפילו באמצע הפסוק שאם מפסיק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד של בשר ודם ק"ו לכבוד של הקדוש ברוך הוא ומטעם זה הוא הדין אם שמע קול רעמים יפסיק ויברך:

ה כשמפסיק למודים ישחה ויאמר מודים אנחנו לך ולא יותר שבזה די שלא יהיה נראה ככופר במי שחביריו משתחוים ומודים לו.וכשמפסיק לברכו לא יאמר רק ברוך ה' המבורך לעולם ועד ולא נוסח יתברך וישתבח כו' שאינו אלא מנהג ואפילו בפסוקי דזמרה אין מפסיקין לאמרו.וכשמפסיקים לקדיש יאמר אמן יהא שמיה רבא עד יתברך ועד בכלל וישמע מהש"ץ עד ואמרו אמן ויענה אמן כי יש מחלוקת אם חייב לומר כל הנוסח מיתברך ואילך כמ"ש בסי' (נ"ה) [נ"ו] לכן אין להפסיק באמירתו במקום שאסור להפסיק ומכל מקום תיבת יתברך צריך לומר מטעם שנתבאר שם ומתתקבל ואילך לא יענה אמן כי אינה אלא מנהג וכ"ש הנוהגין לומר ועתה יגדל נא וגו' קודם שמתחיל הש"ץ יתגדל שאין מפסיקין לאמרו בכל מקום שאסור להפסיק.ובקדושה יאמר רק קדוש וברוך ולא ימלוך שימלוך אין אומרים המלאכים ואינו מעיקר הקדושה ויש מי שאומר שגם ימלוך הוא מעיקר הקדושה והעיקר כסברא הראשונה ולדברי הכל נוסח שמוסיפין בשבת אינו מנוסח הקדושה ואין אומרים אותו במקום שאסור להפסיק.ועל ברכת התורה יענה ברוך ה' המבורך לעולם ועד וגם אמן אחר נותן התורה מפני שברכה זו היא ג"כ כמו דבר שבקדושה שהרי אינה נאמרת על קריאת ספר תורה אלא כשקורין בעשרה.אבל אחר שאר ברכות אין עונין אמן בקריאת שמע וברכותיה אפילו בין הפרקים חוץ מן אמן שעונין אחר ברכת האל הקדוש ואמן שאחר שומע תפלה שיש להם דין דבר שבקדושה עונין אותן אפילו באמצע הפסוק:

ו כהן שהיה קורא קריאת שמע וקראוהו לקרות בתורה יש אומרים שאינו מפסיק שלא אמרו להקדימו אלא משום כבוד כהונתו ואם היה פנוי ומקדימין אחר לפניו נמצא מקילין לכבוד כהונתו אבל זה שאינו יכול לקרות משום קריאת שמע אין בכאן זלזול לכבוד כהונתו במה שעולה ישראל במקומו ויש אומרים שאפילו ישראל שקורא קריאת שמע וקראוהו לעלות לספר תורה מפסיק אפילו באמצע הפרק ק"ו מכבוד הבריות ויראתם וכן נוהגין במדינות אלו ואין לשנות המנהג מפני המחלוקת.ומכל מקום לא יקרא עם החזן כלל ויסמוך על דברי האומרים שיכול לברך על שמיעה מהחזן כמו שיתבאר בסי' קמ"א ומכל שכן שלא יפסיק ויאמר להחזן שיאמר מי שבירך.ואחר כך חוזר למקום שפסק בקריאת שמע ואין צריך לחזור לראש אפילו שהה כדי לגמור את כולה כיון ששהה ברצונו שזה אינו נקרא אונס כלל ובלא אונס כלל הכל מודים כמו שנתבאר בסימן ס"ה:

ז ואלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע בין שמע לוהיה אם שמע בין והיה אם שמע לויאמר אבל בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק בשום ענין שלא להפסיק בין ה' אלקיכם לאמת משום שנאמר וה' אלקים אמת אלא יאמר אני ה' אלקיכם אמת ואז יפסיק כדין הפסק באמצע הפרק ויש ליזהר לומר גם ויציב לפי שויציב הוא ג"כ לשון אמת על כן אין להפסיק בי[נו] לה' אלקיכם בדיבור אחר אלא במלת אמת בלבדה:

ח אם פסק מפני היראה או הכבוד אחר שאמר אמת וכן אם סיים ה' אלהיכם אמת קודם הש"ץ וממתין על הש"ץ שיאמר עמו ברכת אמת ויציב אינו חוזר ואומר אמת אלא מתחיל מויציב או ממקום שפסק:

ט צריך לסמוך גאולה לתפלה מטעם שיתבאר בסימן קי"א ולא יפסיק אחר שסיים גאל ישראל אפילו כמו באמצע הפרק.ולכן יש אומרים שאין עונין אמן אחר גאל ישראל לא אחר ברכת עצמו אפילו במקום שנוהגין לענות אחר ברכות עצמו בסיום ב' או ג' ברכות ולא אחר הש"ץ ויש אומרים שעניית אמן אינה חשובה הפסק כיון שהיא צורך הברכה וסיומה וכן נוהגין במדינות אלו לענות אמן בין גאולה לתפלה אחר שמסיים הש"ץ ברכה זו אבל לא אחר ברכת עצמו כמו שנתבאר בסימן נ"ד.ומי שרוצה לצאת לדברי הכל יוכל לכוין לסיים עם הש"ץ ואז אינו מחוייב לענות אמן אחר הש"ץ לפי מנהגינו שאין עונין אמן אחר ברכת עצמו אפילו אחר ישתבח וכיוצא בו ממקומות שמותר לענות אמן אחר הש"ץ כמו שנתבאר שם ובסי' נ"א.ויש מדקדקים להמתין בצור ישראל כדי לענות אמן אחר הש"ץ (א) ויש אומרים שאסור להפסיק באמצע הברכה בעניית אמן אפילו אמן שאחר ברכה זו בעצמה אלא באמן שהוא כמו דבר שבקדושה בלבד כמו שנתבאר למעלה (ולפיכך אין לזוז בזה מהמנהג או יעשה בענין שיוצא לדברי הכל):י אין להפסיק לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפלה כמו שאין מפסיקין בתפלה עצמה שמסיום הגאולה הוא התחלת התפלהוכיצד הוא עושה ממתין בשירה חדשה כדי לענות ואפילו אם שוהה כדי לגמור את כולה אין בכך כלום כמו שנתבאר בסי' ס"ה:יא מי שאין לו תפילין והצבור מתפללים מוטב שיתעכב עד אחר תפלת הצבור לשאול לו תפילין מחבירו כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל בתפילין ויקבל עליו מלכות שמים שלימה ממה שיתפלל עם הצבור בלא תפילין ויעיד עדות שקר בעצמו.אבל מי שמתיירא שמא יעבור זמן קריאת שמע עד שימצא תפילין קורא קריאת שמע בלא תפילין ואם מתיירא שמא יעבור גם זמן תפלה מתפלל גם כן וכשיבואו תפילין לידו אחר כך יניחן במנחה או יניחן באמצע היום ויאמר בהם איזה מזמור.ואם באו לידו בין קריאת שמע לתפלה (ב) יש אומרים שאין מפסיקין לברך עליהן אלא בין הפרקים אבל לא באמצע הפרק לפיכך מויאמר ואילך יניחן בלא ברכה ואחר התפלה ימשמש בהם ויברך (ג) ויש אומרים אפילו באמצע הפרק יכול לברך עליהן אבל לא בין גאולה לתפלה שהרי דינו כמו באמצע התפלה ממש אפילו לענות קדיש או קדושה שהיא מצוה עוברת וכל שכן בברכת התפילין שיכול לברך אחר כך וכן יש לנהוג.וכל זה בתפילין שהן חובה לתפלה כדי לקבל מלכות שמים שלימה אבל ציצית שאין חובת הגוף אלא כשיש עליו טלית החייבת בציצית לא יפסיק להתעטף בה בין גאולה לתפלה אפילו בלא ברכה שהעיטוף חשוב ג"כ הפסק בתפלה עצמה כמו שיתבאר בסי' (צ"ג) [צ"ז] והוא הדין בין גאולה לתפלה כיון שאין בו צורך כל כך לתפלה אבל קודם שסיים גאל ישראל יכול להתעטף בלא ברכה אפילו באמצע הפרק שהרי אפילו לעסוק במלאכתו מותר בעוד שהוא קורא קריאת שמע חוץ מבפרשה ראשונה כמו שנתבאר בסימן ס"ג:יב כל מי שלא אמר ברכת אמת ויציב שחרית (כמו שתקנוהו) ואמת ואמונה ערבית אע"פ שיצא ידי קריאת שמע שהברכות אינן מעכבות את קריאת שמע (אפי' לא אמרן כלל) לא יצא ידי חובת המצוה כתיקונה שנאמר להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות וברכת אמת ויציב כולה הוא על חסד שעשה עם אבותינו שהוציאם ממצרים ובקע להם הים והעבירם וברכת אמת ואמונה מדבר בה גם על העתידות שאנו מצפים שיקיים לנו הבטחתו ואמונתו לגאלנו מיד מלכים ומיד עריצים ולשום נפשנו בחיים ולהדריכנו על במות אויבינו כל אלה הניסים התדירים תמיד.ובסוף ברכה חוזר לגאולת מצרים כדי לסמוך לגאל ישראל שהוא לשון עבר ומה שנוהגים לסיים במערבית מלך צור ישראל וגואלו אין למחות מפני שלשון זה כולל ג"כ לשון עבר שלשון גואל כולל עבר והוה ועתיד (כמו מוציא לחם שכולל גם עבר כמו שיתבאר בסי' קס"ז).וצריך להזכיר יציאת מצרים ומלכות וקריעת ים סוף ומכות בכורות באמת ויציב וכן באמת ואמונה ואם לא הזכיר אחת מהן לא יצא ידי חובתו (ומחזירין אותו).אבל שאר הנוסח אם שינה אותו ולא אמר אותו לשון אלא בנוסח אחר ואפילו אם דילג הרבה יצא וכן הוא בנוסח שאר כל הברכות הארוכות ולא אמרו שהמשנה ממטבע שטבעו חכמים לא יצא אלא כשמשנה בפתיחתן או בחתימתן אבל שאר הנוסח אינו מעכב אלא התיבות שפרטו חכמים שהן מעכבות כגון אלו שאמרנו (וכגון ברית ותורה ומלכות בברכת המזון וגשמים בתפלהוכל כיוצא בהן):יג אם אין פנאי לאדם להתפלל בעונת קריאת שמע ולסמוך גאולה לתפלה יקרא קריאת שמע בעונתה בלא ברכותיה ואח"כ יקראנה בברכותיה ויסמוך גאולה לתפלה (ד) ויש אומרים שיכול ג"כ לומר ברכות שלפניה ולשייר ברכת אמת ויציב ואח"כ לסמוך גאולה לתפלה: