ב"ה, טו"ב אדר, תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו,
ומגלגלין זכות ליומין זכאין, ימי חדש אדר, אשר נצטווינו בתורתנו הק' תורת חיים, להרבות בשמחה, ובפרט בנקודה התיכונה, ימי הפורים (אשר זה עתה באנו מהם), אשר חייב אינש לבסומי עד דלא ידע, והרי ככל ימי עת רצון - גם עניני ימים האמורים צ"ל נמשכים בימים וזמנים שלאחריהם באופן שתהא פעולתם ניכרת בהבפועל, וכדבר משנה: המעשה הוא העיקר.
ומכיון שנצטווינו על זה, הרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ובודאי אשר מלמעלה נעשה כל הדרוש ונמשך טוב הנראה והנגלה (ופשיטא להסיר כל ההעלמות והסתרים) בכדי שתהי' השמחה - בימים הנ"ל - בריבוי ועד דלא ידע, ויהא רישומם ניכר לאחר זה כנ"ל וימשיכו ברכות השי"ת: הטוב בריבוי, החסד בריבוי וכו' וכמו שנמנו ע"י רז"ל במדרש רבה בחותם אסתר רבה.
בברכה לבשו"ט.
B"H, 15th of Adar, 5718. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
I acknowledge receipt of your letter, and as merit is brought about on auspicious days—these are the days of the month of Adar—in which we are commanded in our holy Torah, the Torah of Life, to increase in joy. Especially at the central point: the days of Purim (from which we have just emerged), when a person is obligated to become so joyful that he does not know [the difference between 'cursed Haman' and 'blessed Mordechai']. Just as with all auspicious times—the matters of these days must continue into the subsequent days and times in such a way that their effect is visible in actual deed, as the Mishnah says: action is what counts.
And since we were commanded regarding this, surely the Holy One, blessed be He, does not make unreasonable demands on His creations. Certainly everything necessary is provided from Above and goodness that is visible and revealed is drawn down (and it is obvious that all concealments and obstacles will be removed), so that the joy—in these days—will be abundant and even reach 'ad d'lo yada' (until one does not know), and its impression will be felt afterward as mentioned above. This will draw down blessings from Hashem: abundant goodness, abundant kindness, etc., as enumerated by our sages in Midrash Rabbah at the conclusion of Esther Rabbah.
With blessing for good news.
Summary
The Rebbe teaches that the heightened joy of Adar and Purim should leave a tangible mark on our lives even after the holidays end. By expressing this joy openly and practically, we draw down revealed blessings and kindness from Above.