ב"ה, י"ד שבט, תשי"ח
ברוקלין.
ברכה ושלום!
במענה למכתבה - בלי הוראת זמן הכתיבה - בו כותבת אודות אחי' שי' ואשר לדעתו עומד עתה על פרשת דרכים, כיון שגמר את השירות בצבא ואחרי כן לימוד בקורס של מכונאות ועדיין לא החליט איך להסתדר, והוא בגיל כ"ב שנה.
ודעתי ברורה מיוסד על מה שראיתי בבני הנוער בכמה מדינות וגם בחנתי בהנוגע להנוער באה"ק ת"ו אשר תקופת איזה שנים בגיל של אחי', ברוב הגדול הרי הוא הכנה לכל משך החיים שלאחרי זה, ז.א. שכל השתדלות במשך שנים אלו בביסוס השקפת עולם והשקפת חיים כדאית היא ואין לקמץ בזמן על זה, כיון שהשקעה זו משתלמת כמה פעמים ככה, ז.א. במשך עשיריות שנים שנות חיים לאחרי זה, כן בודאי למותר להאריך אשר תקופתנו רבת המאורעות והבלבולים מכריחה השקפת עולם מבוססת יותר ואיתנה יותר, ובפרט שהרי בלעדי זה אי אפשר למנוחת הנפש והרמוניא בנפש שהם התנאים העקרים לחיים תקונים.
על פי האמור מובנת המסקנא בהנוגע לאחי' שי', עליו להקדיש לכל הפחות כחצי שנה ושנה ללימוד תורתנו הק' הנקראת תורת חיים, ואין התואר יוצא מידי פשוטו, הוראה בחיינו בעולם הזה וגם בחיים היום יומים של ימי החול ולא רק בימי השבת וימים טובים וימים הנוראים, וכאמור אין זה בזבוז זמן אלא אדרבה התחזקות במשך עשיריות השנים שלאחרי זה, ולאחרי שיעבור אחי' שי' תקופת חסון זה, יחליט מתאים להשקפתו אז בהנוגע להסתדרותו אודות אופנה ומקומה.
רואים במוחש אשר תעמולה היותר פעילה היא הבאה לא רק על ידי דבור אלא על ידי מעשה, ז.א. דוגמא חי' להענין והאידיאל אודותו מנהלים תעמולה זו, ובודאי גם בנדון זה, באם בהנהגתה היא ובכל אורח חיי' תהי' היא דוגמא חי' להנהגת בת ישראל שכל אחת מהן נקראת בת שרה רבקה רחל ולאה בודאי שגם זה ישפיע בהרבה ובהרבה על הנהגת בני משפחתה ואחי' בכללם.
לאחרונה עלי להגיב על התחלת מכתבה, שאינה "חב"דניקית" ובכל זה כותבת אלי, שזהו סותר לפתגם רבנו הזקן בעל התניא מייסד שיטת תורת חסידות חב"ד אשר אמר ששיטה זו היא נחלת כל עם ישראל כל אחד ואחת מהן, והרי אין השיטה ותוכנה אשמה במה שלעת עתה נמצאים חוגים שעדיין לא קבלוה בשלימותה, ובפרט בהנוגע לכמה חלק חשוב מחוגים אלו אין הם אשמים בדבר כי אם סיבות צדדיות וחיצוניות, ומובן שאין ביכולתם למעט השייכות שלהם אל השיטה שהרי אין זה אלא חסרון ידיעה, שבטח יתוקן במשך הזמן.
בברכה לבשורות טובות בכל האמור ולהצלחה בהשפעתה בסביבתה מתאים להאמור לעיל.
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
B"H, 14 Shevat, 5718.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter—without indication of when it was written—in which you write about your brother, who in his opinion now stands at a crossroads, having completed his army service and then studied in a mechanics course, but still has not decided how to proceed, and he is twenty-two years old.
My opinion is clear, based on what I have seen among youth in several countries and also what I have examined regarding youth in Eretz HaKodesh (the Holy Land), that the period of several years at your brother's age is for the vast majority preparation for the rest of their lives. That is, every effort during these years to establish a worldview and outlook on life is worthwhile, and one should not be stingy with time for this purpose, since this investment pays off many times over—meaning throughout decades of life afterwards. Certainly it is unnecessary to elaborate that our era, full of events and confusion, demands an even more solid and stable worldview. Especially since without this it is impossible to achieve peace of mind and inner harmony—both essential conditions for proper living.
Accordingly, the conclusion regarding your brother is clear: he should dedicate at least half a year to a year to studying our holy Torah—which is called Toras Chaim (the Torah of Life), and this title is not merely figurative; it provides guidance for our lives in this world and also for daily mundane life—not just Shabbos or holidays or the Days of Awe. As stated above, this is not a waste of time; on the contrary—it strengthens him for decades to come. After your brother completes this period of fortification, he can then decide according to his perspective how best to arrange his future regarding occupation and place.
It is evident that the most effective influence comes not only through speech but through action—that is, being a living example of the matter and ideal one promotes. Certainly in this case as well: if you conduct yourself in all aspects as a living example of how a Bas Yisrael should act—each one called the daughter of Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah—this will surely have much influence on your family's conduct, including your brother.
Finally, I must comment on the beginning of your letter—which you say is "not Chabadnik-like," yet you write to me anyway. This contradicts the saying of our master the Alter Rebbe (author of Tanya), founder of Chabad Chassidus, who said that this path belongs to all Jews—every single one. The approach itself bears no blame if there are circles who have not yet fully accepted it; especially since many within those circles are not at fault—the reasons are external circumstances. Clearly their connection to Chabad remains undiminished; it is simply due to lack of knowledge—which will certainly be remedied over time.
Blessings for good news in all matters mentioned above and success in influencing those around you as described above.
Summary
The Rebbe teaches that dedicating time in youth to Torah study builds a strong foundation for life ahead. He encourages being an example through action rather than words alone and affirms that Chabad teachings are relevant to every Jew regardless of background.