ב"ה, ה' שבט, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ וכו'
מוה' דוד שי'[1]
שלום וברכה!
במענה למכתבו, בו כותב בענין ההצעה להכות על ראש הבהמה תיכף אחר השחיטה למהר מיתת הבהמה, כדי ליתן אפשריות להפועלים להתחיל בטפולה.
והנה רואים במוחש בכל ההצעות כמו אלו, הן לפני השחיטה ואפילו לאחר השחיטה, באם מסכימים לאחת מהן, בונים בנין אב והולכים "מהיתר להיתר" נוסף על החששות שיש בענין זה מצד עצמו ואכמ"ל, וכיון שהתועלת בדבר קלה היא, כי החילוק הוא רק באיזה רגעים, הרי אין היזק שוה אפילו לדעת אלו שירצו "להתיר", וק"ל.
תקותי אף שאינו מזכיר עד"ז שהשתתף בהתועדות יום הבהיר י"ט כסלו, ויה"ר שההתעוררות תהי' רישומה ניכר בכל השנה כולה.
בכבוד ובברכה לבריאות כפשוטו וכמשמעו ולבשו"ט.