ב"ה, כ' טבת, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה ישראל זוסמן שי'
שלום וברכה!
לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מט"ו טבת, בו כותב בקיצור הכי נמרץ בהנוגע להתועדות ושיעורים הנלמדים, ולפלא הקיצור בדבר היכול לגרום נח"ר, וכמו שכתבתי כבר לכמה מאנ"ש הרי גם זה בכלל המצוה דואהבת לרעך כמוך.
במ"ש אודות הנגון של ארבע בבות, ידועים הזמנים שהיו מנגנים אותו וכמבואר בכ"מ וכמדומה גם בהקדמת ספר הנגונים, ז.א. שבזמנים אלו בהתועדות חסידותיות מנגנים אותו בודאי.
בשאלתו באם הי' מקום לנגנו באותה התועדות אודותה כותב, ה"ז תלוי בהרגש הלב של המתועדים, באם הרגישו בהתועדות זו מעין רגש ההתועדות בזמנים הקבועים הנזכרים בשיחות האמורות, ולדוגמא מה שנהגו לשוררו בסיום ההתועדות די"ב תמוז, כיון שזהו המשך לגאולת י"ט כסלו וכיו"ב, והרי בהרגש הלב קשה להביא ראי' מאחד לחבירו ובפרט מזקנים על צעירים ולהיפך וכו', ויש מקום לומר שהחלטה בהנ"ל הנה תלוי' היא בהאבן בוחן אודותו סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר (מיוסד על הסיפור הידוע אודות הרה"צ כו' הרמ"נ מטשרנוביל, הועתק בהיום יום).
בשאלתו ע"ד הקדישים שאחר ובא לציון, אם לא נשארו עשרה הלא מובא הפסק (שו"ע סנ"ה) וכן נוהגים כגון דא שאומרים קדיש אף אם לא נשארו עשרה כשהקדיש בא על ענין - המשך - להקודמו שאז היו עשרה בביהכ"נ.
בברכה לבשו"ט בענינים הכללים והפרטים אשר הא בהא תליא, ומתוך בריאות הנכונה.
נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 531 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
מו"ה ישראל זוסמן: דבורץ, כפר חב"ד. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ד ד'תתנו, ובהנסמן בהערות שם.
הסיפור הידוע: ראה גם לעיל חט"ו אגרת ה'תקיט, ובהנסמן בהערות שם.
בהיום יום: ראה שם כ"ג סיון, שזהו, כנראה, הסיפור המיוסד על הסיפור הידוע כו'.
הקדישים: כנראה צ"ל: הקדיש.