ב"ה, ב' טבת, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג הרה"צ וו"ח אי"א נו"נ בנש"ק
מו"ה שלום יחזקאל שרגא שליט"א
שלום וברכה!
נעם לי לקבל מכתב כהדר"ג אלא שנתקבל בימי טרדות נוספות על טרדות הרגילות, אשר בעוה"ר לא כולם הם טרדות של שמחה, אף שגם טרדה של שמחה מונעת בעיון הדרוש, בכ"ז מפני דרישתו גזלתי מזמני עכ"פ לעבור על הענין מקופיא וכרשום לקמן.
ויהי רצון אשר יום הבהיר י"ט כסלו יום הנצחון והגאולה של תורת הבעש"ט ותורת חב"ד, אשר כלשון כ"ק אדמו"ר מהורש"ב אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, באגה"ק שלו הידועה ע"ד י"ט כסלו שהוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילונו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע והיא היא תורת הבעש"ט ז"ל, ובסמיכות לימי חנוכה דתמניא אינון (יעוין תשובת הרשב"א סי' ט' במעלת דשמונה ימים דוקא, ומובן בביאור היטב ע"פ הדרוש דחנוכה דבעל התניא הנדפס בתורה אור לד, ג) שהנר והמצוה הוא בשמן רזא דרזין דאורייתא כמבואר בזוהר הק', יומשך מהם על כל השנה כולה מרזא דרזין ועד לנגלה דאורייתא ולהמעשה הבא מלימוד זה, וכפסק תורתנו שהשמן מפעפע בכל מקום לקיים מ"ש תמים תהי' הנגלה הנסתר והמעשה כולם יחד.
בכבוד ובברכה.
נ.ב. כפי הבקשה מוחזר בזה הקונטרס.
הערות. לעצם הענין - לקרות פ' הנשיאים (בתחלת ניסן) בס"ת - לא נהג כן כ"ק מו"ח אדמו"ר, וכן לא שמו"ת (אף שהובא גם בשו"ע אדה"ז (רפה ס"ד) שטוב שיקרא ב' מקרא בס"ת כשר). וידוע אשר הנהגות כ"ק מו"ח אדמו"ר היו כהנהגות אביו ולמעלה בקודש. - וכבר אחז"ל נהרא נהרא ופשטי'.
לעצם השאלה. אלו הקורין פ' הנשיאים בס"ת - האם נכון אשר בש"ק יסמכו קריאה זו לקרה"ת של הצבור, ובס"ת זו עצמה - היינו שיגוללוה לפ' נשא - בכדי למעט בטלטול ס"ת. - ואף שלא העיר כת"ר עד"ז - מובן שהספק הוא גם בהנוגע לר"ח ניסן ולימי ב' וה'.
ומטעם הנ"ל.
לפענ"ד אין לעשות כן: א) נראה כמוסיף על קרה"ת דהציבור. ואף דמוסיפין על הקרואים אבל, לא מצינו בשום מקום דיוסיפו על הקריאה, ואף שיש היכר (ואפילו להנכנסים באמצע) עי"ז שאינו מברך (לאחרי') - הרי גם בקריאה דחיובא מצינו אופן דאין מברכין (שערי אפרים ש"ח סכ"ט).
ב) אין גוללין ס"ת בצבור, כ"א בלית ברירה (או"ח סי' קמד).
והנה אולי אפשר הי' לחתר למצוא היתר בהנ"ל:
[א) סו"ס מאי איסור ישנו להוסיף על קריאה דחיובא. והרי בברכת כהנים צריך לימוד מיוחד שאסור להוסיף (ר"ה כ"ח, ב). וכמו ששם יש סברא להוסיף שצריך לשוללה - הרי גם כאן הוא הענין דת"ת. (מובן שהנ"ל הוא רק באם אין מוסיף בברכות ואין טורח הצבור).
וכדמות ראי' דמוסיפין מהא דלקרה"ת בצבור מספיק לגמור התורה בג"ש וחצי (וכבמערבא (יש"ש סוף ב"ק)) ובכ"ז מנהג הפשוט להשלים בשנה אחת. - אבל כעין ראי' להיפך מהא דבשמח"ת כופלין פרשה א' כמה פעמים אבל אין מוסיפים מפרשה הקודמת.
ועיין שו"ת אאזמו"ר הצ"צ חאו"ח בסופו דעדיף לקרות דבר חדש כו'. (ויש לדחות, שהכוונה שתהי' הקריאה בענין ברכות דוקא). כן ראי' לאסור מהשקו"ט והתנאים בהשלמת קרה"ת. שהחמירו הצבור (נקבצו הדיעות בשערי אפרים ש"ז ונ"כ). ולא אמרו אשר בכל אופן יש לקרות בלא ברכה וכמו שבדיעבד משלים שמו"ת עד שמח"ת. וצ"ע בכ"ז. ואכ"מ.
ב) (בשו"ת נהר אפרסמון - הובא בשערי רחמים על שערי אפשרים ש"ט
סקכ"ג - דגוללין ס"ת בצבור בשביל למנוע טלטול ס"ת. אבל יש לדחות, דהיינו דוקא כשהצבור עצמו משתכר מניעת טלטול ס"ת - ועדמ"ש מג"א סי' קמד סק"ז. משא"כ בנדו"ד).]
באם הי' עי"ז ריוח - אבל ג) חשש טלטול ס"ת באופן הנ"ל - ז.א. בביהכ"נ עצמו - לאלו הנוהגים לטלטל ס"ת לקריאת פ' הנשיאים - עכצ"ל אשר החשש אינו כלל, כיון שמטלטלין ס"ת לצורך קריאה שאינה אלא מנהג, ומנהג שלא הובא בשו"ע ורמ"א.
וע"כ דלדידהו רק מבית לבית אין מטלטלין. ועיין זח"ג ע"א, ב: מביהכ"נ וכ"ש לבי רחוב.
ובשערי רחמים שם סקכ"ב הביא דעת דמחדר לחדר אפילו אין חשש כ"כ בטלטול.
ד) ועיקר, לפענ"ד: בכלל אין לקרות פ' הנשיאים קודם למוסף - שהרי הקריאה זכר ולעורר הקרבת קרבנותיהם וקרבן מוסף שהוא תדיר ומקודש - קודם לקרבנות הנשיאים.
לצרף קריאת פ' הנשיאים לקריאת מנחה, צ"ע - מלבד הנ"ל - גם בהנוגע להקדיש.
איזה הערות בקונטרס כת"ר:
ע"א. פי' טעם לקריאת פ' נשיאים בס"ת מפני שקורין שנים מקרא בס"ת. - מובן שחלוקין הן, שהרי קריאת שמו"ת הוא מדין הש"ס, משא"כ פ' הנשיאים.
וחילוק מהותי ג"כ - כי קריאת שמו"ת יש לה שייכות לקרה"ת בצבור, וכלשון הרמב"ם הועתק בשו"ע ר"ס רפ"ה: אע"פ שאדם שומע כה"ת כולה כל שבת בצבור חייב לקרות כו' שמו"ת (ולראב"ן - מחוייב רק כשלא שמע בצבור) - ולכן יש להשוותה גם לענין קריאה בס"ת. ועייג"כ בט"ז ר"ס רפ"ה.
ע"ט. שלא לקרות קודם מוסף מפני טירחא דציבורא. - צ"ע אם שייך טעם זה בנדו"ד שהרי עתה הצבור המתפללים בביהכנ"ס אלו נוהגין בקריאת פ' הנשיאים. ומאי טורח נוסף ישנו. ואלו הפורשים מן הצבור בזה - צע"ג אם יש לעודדם ולחזקם בפרישה זו ע"י דחית קריאה האמורה.
כן מש"כ לדחות על אחרי מוסף, כמו שדחו ובלצ"ג (טושו"ע סרצ"ב) - מטעם זה יש לדחות קריאת פ' הנשיאים עד לאחרי הסעודה או גם למנחה. וכמו בהנוגע לובלצ"ג.
ומטעמי'.
ע"ט-יא. שוב ראיתי שכת"ר מביא הענין דנראה כמוסיף על קרה"ת המחויבת וכן דאין גוללין בצבור - וכ"כ לעיל בזה.
בענין גזירה חדשה - להעיר גם משו"ע רבנו הזקן או"ח סש"א סו"ס ס' (ע"פ המג"א שם). [ועכצ"ל ממש"כ בסתס"ב ס"ח: גזירה שמא כו'. עיי"ש בב"י]. בכל אופן מש"כ בבית שלמה הוא היפך ממש"כ בראשונים ובאחרונים. ועייג"כ עקרי הד"ט לאו"ח ס"א הובא בשד"ח אס"ד מע' ר"ה.
- מסיבה נתעכב שילוח מכ' זה ואת כת"ר הסליחה.
נדפסה בלקו"ש חכ"ז ע' 311 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
מו"ה שלום יחזקאל שרגא: רובין-הלברשטם, ברוקלין, האדמו"ר מצעשינוב. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"א ג'תשפט, ובהנסמן בהערות שם.