ב"ה, ב' כסלו, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ איש רב פעלים
מו"ה ישראל יצחק שי' הלוי[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת המכתב מכ"ד מ"ח, ואף שמצב הקופות המתאימות כאן קשה הוא, וביחד עם זה הענין דצרכי עמך מרובים, מתרבה מזמן לזמן, הנה כיון שכת"ר פונה בזה, ולכבוד התורה - מוסג"פ המחאה, וכיון שקופה זו היא מיסודו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בטח תקוים בזה הבטחת תורתנו כל הנוטל כו' מאיוב מתברך.
וכיון דאתינא לענין דהכנסת כלה מקופת כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר מסר נפשו על הפצת היהדות בכלל והפצת תורת החסידות ועניני' ביחוד, יש לדרוש בפס"ד הידוע: מעבירין את המת מלפני הכלה, וזו"ז מלפני מלך ישראל (כתובות סב, א) אשר רמז עמוק בזה.
כי, בכלל, עניני תורה והמצוה, שהם הן תכלית בריאת האדם וכדבר משנה, אני נבראתי לשמש את קוני, נכללים בשני קוים, דסו"מ ועש"ט, אשר ענין הרע הוא, כלשון הכתוב, את המות ואת הרע, וענין הטוב הוא כנ"ל שעושים מעניני העולם שימוש וכלי לאלקות, כלה ומקבל השראת השכינה, וכמרז"ל איזהו אשה כשרה כל שעושה רצון בעלה.
ובאה ההוראה, אשר כששני דרכים לפני האדם, עבודה דסו"מ ועבודה דועשה טוב, מעבירין את המת מלפני הכלה, כי אפילו מעט אור דוחה הרבה חשך, והובא לפס"ד, דעשה דוחה ל"ת (ולהעיר ג"כ מאגרת התשובה לרבנו הזקן ריש פרק א' "דלענין קיום מ"ע גדולה שדוחה ל"ת, היינו משום שע"י קיום מ"ע ממשיך אור ושפע בעולמות עליונים מהארת אור א"ס ב"ה וכו' וגם על נפשו האלקית").
ועד"ז הוא ג"כ אחד החילוקים היסודיים, בין תורת החסידות לתורת המוסר, אשר הראשונה מדגישה ועיקרה היא בועשה טוב, והאחרונה מדגישה ומשתדלת בהסברת הענינים דסור מרע.
אבל בשני הענינים, הן בסו"מ והן בועש"ט, הנה תכלית הכוונה היא כמה שנאמר, ויצוונו ה' לעשות גו' ליראה את ה"א, וזהו ג"כ ראשית ויסוד העבודה, וכדבר משנה, למה קדמה שמע לוהי' כו' כדי שיקבל עליו עומ"ש תחלה כו', ועד"ז במכילתא בעשה"ד, קבלו מלכותי ואח"כ קבלו גזירותי, שבאופן כזה העבודה מתאימה לתכליתה ונעשית בהידור, שלכן העיקר, ומעבירין זו"ז, לפני מלך ישראל הוא ממה"מ הקב"ה.
בברכה.