ב"ה, ג' מ"ח, תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מז"ך תשרי, ויהי רצון אשר השי"ת ברחמיו המרובים יברך שנה זו אשר יקויימו כל הברכות אשר ברכו בני ישראל איש לרעהו במילואן מנפש ועד בשר.
במ"ש הטעמים אשר משך ידו מהצעה זו[1], ואשר הענין השני מוזנח וכו', כמדומה כבר כתבתי פעמים במכתבי אשר ידוע פסק תוה"ק שאפילו במקום אונס גמור, הרי כמאן דעביד לא אמרינן, ומה יועילו כל הטעמים והנמוקים שהרי צ"ל העביד בפועל, ובפרט ששכל האדם אפילו של צדיק גמור שאינו שייך לכל פני' חשוד הוא שנכנע לרצון, שלכן שוחדו דאהבת עצמו - יסלף דברי צדיקים אפילו*, והרי ידועה הבחינה (הועתק בהיום יום כ"ג סיון) שבאם ההתבוננות מונעת מפעולה טובה (ופעולה בנדון דידי' ה"ז טוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות כי לשבת יצרה), לא מהטוב האמיתי באה...
ויהי רצון שתהי' שנת הצלחה אצלו בענינים הכללים ובעניניו הפרטים ובענין המיוחד והעיקרי המשרה שלוה ושלימות, וכמארז"ל בזה לשידוך טוב בגשמיות וברוחניות גם יחד.
*) וידועה הראי' מסנהדרין (יח, ב) כה"ג משום צינה.