ב"ה, כ"א סיון, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
בתמהון גדול קראתי במכתבו מיו"ד לחדש סיון, אשר לאחיו שי' הי' לו בזה (בנסיעה בספינה ישראלית בש"ק)... נסיון גדול, והתמהון הוא מהקור רוח שלו בכתבו אודות ענין מבהיל כזה. ועוד יותר במה שקורא לזה נסיון גדול, בהשוות שהמדובר בזה הוא ע"ד חילול שבת בפרהסיא אשר שקולה כנגד כל המצות עד שיינו וכו' "והשכר" ע"י חילול שבת הי' - שיהי' נוכח... בנשואי אחותו תחי'! ולא הרגשתי שרצונו להיות נוכח בהנשואין הוא מפני שכ"כ להוט לקיים מצות הכנסת כלה. ובטחוני שהוא ג"כ אינו מטעה את עצמו שמפני חשיבות המצוה דהכנסת כלה הי' חשקו לנסוע דוקא באופן הנ"ל לאה"ק ת"ו.
וכמו בכל הענינים מובן שגם בזה נתקיים - עבירה גוררת עבירה, שבתחילה, כלשונו במכתבו מחסרון אומץ (ומובן עד כמה מוזר ביטוי כזה, בהנוגע לעבירה בכלל, ובהנוגע לעבירה דחילול שבת בפרהסיא ביחוד), הנה נסע באופן - שכפי שאמרתי לו בבירור - ה"ז חילול שבת בפרהסיא, ובמילא קדש שם על היין השייך לבעלי האני' הנוסעת בחילול שבת בפרהסיא, שהיין אסור בשתי' (והשגחה על זה ה"ז חוכא וטלולא, כי אין איסור יינו של מחלל שבת בפרהסיא מפני מגע עכו"ם. וק"ל). ולא עוד, אלא שלדעת כמה גדולים אפילו חותם בתוך חותם אין מועיל בזה, כיון שהיין הי' אסור בשתי' מקודם. ומזה נכשל בספק אם יש לברך עליו, וכידועה המחלוקת באיסורים כגון דא. ובכ"א - יש בזה האיסור דבוצע ברך נאץ ה'. מזה נגרר לעוד ספק - באם סעד אותו הלילה בלא קידוש. כן - בטח קרא או השתמש באופן אחר באור העלעקטרי שבספינה, שהנוסעים והצוות שלה הם מבני ישראל, ובמילא כל האור הנעשה בשבילם אסור גם לאחרים אפילו בהענינים דנר לאחד נר למאה. כן נגרר מזה עוד לשתית המים, ונטילת ידים אשר בספינות דזמננו, הרי בעת הנסיעה לוקחים אותם ממי הים ומרתחים אותם כדי להפכם למים מתוקים, שמזה מובן אשר המים שמשתמשים בהם בלילה באו מהרתיחה מיום שלפניו ועד"ז המים שמשתמשים בהם ביום - באים מהרתיחה שלפני איזה שעות, ז.א. שמים המתוקים בספינה באמצע היום - הם אלו שהרתיחום בלילה או בבקר שיום השבת. ובזה הדין דנר לאחד נר למאה אינו, ועד"ז עבר על כו"כ איסורים.
ואם בע"ה[1] ה"ז נקרא (אפשר) שוגג - אין גם לימוד זכות זה בהנוגע לבן ישיבה.
מובן שבתור אח וקרוב - הרי בהשקפה הראשונה ידמה שהביטוים חריפים הם, אבל כשיתבונן לשעה קלה אליבא דאמת, יראה שאינם בערך כלל להענין הכי מבהיל אשר קרה, ולהחשך שבו נמצאים, שקוראים את זה בשם "נסיון גדול", בה בשעה שהי' יכול לישב ללמוד תורה במנוחה ואפשר גם בטהרה - בישיבה כאן והחליף זה על נסיעה לארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה עד אחרית שנה ובאופן היפך מצות שבת שהיא שקולה כנגד כל המצות. ואם זיק יר"ש בהנ"ל יחפש חכם שיתן לו תיקון על זה, וכולי האי ואולי, ידחק ויכנס.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר