ב"ה, ט"ז אייר, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ח ניסן עם המוסגר בו, כבקשתו אזכירו עוד הפעם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לבשו"ט בכל אותם הענינים אודותם כותב.
ומה שמסיים במכתבו שהי' לו חלישות הדעת[1] כי נדמה לו שעובד עבודתו במסירות ויש דברים שנדמה לו שלפי טבעו אינו מסוגל לזה כמו לנהל תעמולה בענין ילדים וכדומה.
הנה מלבד כי ספק גדול בזה ובפרט ע"פ הידוע שבכל עניני קדושה הנה באים רק ביגיעה שמזה מובן שאי אפשר לדעת אם מסוגל או לא עד שמתעסק בזה באופן דיגעת, הרי אפילו את"ל שגם זה בחן והוכיח מתאים לכתבו, הרי תעמולה כזו אפילו אם אינה יכולה להיות באופן ישר בטח שמסוגל הוא לעורר אחדים מאנ"ש שיתעסקו בזה, לעוררם אם בכתב או בדבור, אם ברבים או ביחיד דבור פא"פ וכיו"ב, וכיון שרואים אשר המוסד בו משרת בקדש זקוק לתעמולה זו הנה אף כי אין אתנו יודע ברור אבל קרוב לודאי שלכל לראש החובה והזכות להתעסק בזה הם על אנשי המוסד וכמו שכתבתי במכתבי הקודמים כנראה שלא לבד שלא התעסקו בזה (וכפתגם הידוע במלת עסק וכמבואר בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר בדיוק לשון העוסק בתורה העוסק במצוה), אלא גם לא התעסקו בזה לא מטעם דאפשר אינם מוכשרים לזה, אלא מפני האמתלא שתפקיד פלוני הוא להיות ר"מ ותפקיד פלוני להיות ר"י תפקיד פלוני להיות כותב קבלות וכיו"ב ולתעמולה וכו' הנ"ל אין לו שייכות, אף כי מובן שאין כל טעם ואין כל מקום לטענה זו, והרי למה יגרע חלקו עכ"פ משאר אנ"ש שאינם במוסד, שהרי מי שהוא צריך לעסוק בתעמולה רכישת ילדים אלא ובודאי שחלקם גדול יותר ע"פ הפס"ד דעניי עירך קודמין כיון שדר בעיר זו וק"ל.
מובן שהדברים הנ"ל מכוונים הם לא רק אליו אלא לכל הר"מ, ר"י, המשפיעים שהם בישיבת... או שמשרתים עתה במשרה זו, ולא עוד אלא שגם לחברי ההנהלה בעבר ובהוה, וכנראה שגם הם לא עסקו בהנ"ל, שזהו גרם היותר עיקרי במצב המוסד בהוה, ואין להאריך בדבר המכאיב ומצער.
ונותן התורה והמצוה ישלח דברו וייטיב בריאותו ובריאות כל ב"ב שיחיו וכידוע פתגם רבנו הזקן שהתפלל אז השם יתברך זאל געבען אידן גשמיות וועלין זיי מאכען פון גשמיות רוחניות וכשמתוסף בבריאות הגוף במילא מתגדלת האפשריות שלו וחפץ פנימי להוסיף גם בבריאות הנפש.
בברכה לבשו"ט בכל האמור.