ב"ה, כ"א שבט, תשי"ז
ברוקלין.
ברכה ושלום!
במענה על מכתבה מח"י שבט, בו כותבת את אשר קרה לפני כמה שנים, אשר אז נפלטו איזה דיבורים מפי אשה, דבורים בלתי רצוים וכו'[1] ושואלת מה עלי' לעשות.
מהנכון, שבאם זוכרת שם האשה האמורה, אזי תבקש מחילה ממנה לפני עשרה אנשים מישראל, ואין הכרח שתפרט לפניהם את כל הפרטים, ורק תאמר שכיון שאינה יודעת איפוא נמצאת אשה זו, ובפרט שמלפנים היתה מעבר לים, מבקשת בפניהם (בפני עשרה אלו) מחילה ממנה (ותפרט את שם האשה) באם עשתה לה איזה עוולה שתהי' ופגעה בכבודה, וכל אחד מעשרה אלו יאמרו שמחול לה בהחלט.
כן, באם הי' איזו תוצאות מהריב שהי' אז, ויש בידה לתקנם מובן שיש לעשות את זה.
והעיקר שתחליט בעצמה בתוקף הכי גדול, שכאשר יזמין לה בורא עולם ומנהיגו זיווגה, תנהג ביתה כיאות לבת ישראל על יסודי התורה והמצוה במלא מובן המלה, ובכל יום חול בבקר תפריש איזה פרוטות לצדקה,
והשם יתברך ימלא משאלות לבבה לטובה לשידוך טוב בגשמיות וברוחניות.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א