ב"ה, כ"א שבט, תשי"ז
ברוקלין.
האברך משה בצלאל שי'[1]
שלום וברכה!
נעם לי לקבל מכתבו בו כותב אודות הקביעות עתים בלימוד דא"ח המתקיימים בבית הכנסת ושהוא ואחדים מחבריו משתתפים בשיעור זה בקביעות, ויה"ר שחפץ ה' בידם יצליח להגדיל כל חלקי תורה ולהאדירה ע"י הפצת המעינות בכל מקום ומקום, וכמובן מלשון זהר הק' (חלק ג' קנ"ב א') שפנימיות התורה היא נשמתא דאורייתא ונגלה דתורה גופא דאורייתא, והרי תוספת חיות בנשמה תיכף ניכרת פעולתה בכל אברי הגוף, וכיון שהתוארים והמשלים שבתורתנו הק' מכוונים בדיוק מוחלט, מובן שככל הנ"ל הוא גם בלימוד פנימיות התורה ופעולתה בלימוד נגלה דתורה, וק"ל. ויעויין ג"כ במאמר רז"ל דקב חומטין וכור חטין (שבת ל"א סוף ע"א) שממנו מובן בהנוגע לקיום הלימוד, ונוסף במשל הזהר גם לתוספת חיות בהלימוד דנגלה דתורה ע"י לימוד פנימיות התורה (וע"פ מה שנתבאר בלקוטי תורה בביאור לד"ה לא תשבית).
בברכה להצלחה מופלגה בעבודה קדושה האמורה בהפצת מעינות דא"ח בכל מקום ומקום,
ובודאי למותר לעוררו ואת חבריו שיחיו שלא יניחו להמשיך את עצמם בשקו"ט של מלחמה עם המנגדים, כי חבל על הזמן ובודאי שזהו מתחבולות הלעו"ז לבלבל עבודת הפצת המעינות ע"י נסיון להמשיך את העובדים בזה לטענות ומענות ולמחלוקת וריבות אודות קדושת תורת הדא"ח, ובמילא ימעט זמן הפנוי לתכלית העבודה ועיקרה הפצת לימוד החסידות בכל מקום.
במה שהעיר במש"כ בתניא רפ"ד דהג' לבושין גדלה מעלתן על נר"נ כמ"ש בזהר דאורייתא וקוב"ה כולא חד שהרי גם על ישראל נאמר כן - הל' בישראל הוא: ג' קשרין מתקשראן (ראה לקו"ת נצבים מו, א. זח"ג עג, א) דדברים נפרדים ג"כ מתקשרים. ישראל אחידן בי' (זח"ג ז, ב) שהפי' בזה הוא כמש"כ בזח"ג רס, סע"ב. ועוד עד"ז. ועייג"כ תניא פל"ט בנשמות דאצי': וליבטל כו' ולהכלל כו' ע"י קיום התוהמ"צ. ועייג"כ שם פכ"ג במעלת התורה בזה אפילו על המצות. ובהגהות הצ"צ לשם (נדפסו בס' קיצורים לתניא). מאמר השגור - ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד. לע"ע לא מצאתי לו מקור. ואולי נשתרבב מהמאמר ג' קשרין כו' הנ"ל. ואפילו את"ל שנמצא - השינוי שבמאמר המובא בתניא מוזכרים רק שנים מכריח לפרש שהאחדות של השלשה אינה זו של השנים, כ"א ע"ד אחידן בי' הנ"ל.
ובברכה לבשו"ט,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר