ב"ה, כ"ו טבת, תשי"ג
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני בזה קבלת מכתביו, מז' חנוכה, ה' ויגש, ג' ויחי עם המצורפים אליהם, ועוד הפעם הנני כופל מה שאמרתי לו קודם נסיעתו, שנסיעתו תהי' להצלחה בגשמיות וברוחניות גם יחד, וכמובן דיוק הלשון גם יחד שהא בהא תליא, כי ישראל הם גוי אחד בארץ (יעוין אגה"ק ס"ט ב' נוסחאות), שגם בארץ ובעניני העולם ניכרת אצלם האחדות שהיא בכל משלה, ואין שניות כלל בעולם, כי הכל הוא מהאחדות הפשוטה ובמילא נמצא זה בכל הבריאה עד לפרטי פרטים, אלא שכדי שיהי' הענין דבחירה חפשית ישנם מקומות שניתנה האפשרית להרוצה לטעות שיטעה. וע"פ פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אז חסידים זיינען קלוגע, און לייגען ניט אפ אויף מארגען (מחר - לקבל שכרם) דאס וואס מען קען טאן היינט (היום - לעשותם) הרי מסכימים הם עוד בתחלת נסיעתם באמצע נסיעתם גם קודם הגיעם למחוז חפצם חפץ ד' אשר הכל אחד, וכל אריכות זו נכללת בהפתגם הקצר של כ"ק מו"ח אדמו"ר להשדר"ים ושלוחים מהישיבות, שתפקידם לקצור - קלייבען - גשמיות, ולזרוע רוחניות, אלא שע"פ המבואר בזהר ח"ב קפ"ד ע"ב, הנה צריכה כל עבודה להיות בשמחה ובחדוה, דאז ממשיך לגבי' חדוא אחרא עילאה, היינו שאז נותנים הצלחה מלמעלה מתוך שמחה הפורצת כל גדר...