ב"ה, ח"י אלול, תש"ח
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורש"מ שי'
שלום וברכה!
נהנתי לקבל מכתבו המבשר מביאתם צלחה - עדת השו"בים שי' - לדובלין. וע"פ בקשתו מוסג"פ הקונטרס לחי אלול שהביאוהו אתמול אחה"צ מבית הכורך. והוא לזכות בו את הרבים ולקרב גם את הרחוקים לע"ע לתומ"צ בכלל ולתורת הבעש"ט ואדה"ז בפרט.
ואם נפל בחלקם לבוא למשך איזה זמן חוצה, בודאי ישתמשו בזה שימלא על ידם היעוד של יפוצו מעינותיך השייך לחוץ הזה.
ובודאי שמעו פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א א שוחט איז ניט א סקאטאבאיעץ, איש ומאכולת בידו כו'.
ולימים האלו מראש השנה ל"ראש השנה" היינו יוהכ"פ, שגם הוא נק' ראש השנה כמ"ש בתוספות נדרים כג, ב (ועיין בס' חסידים מ' רנ"ח ובלקו"ת בד"ה והי' ביום ההוא יתקע וסד"ה יחיינו מיומים) כמה רמזים עמוקים יש בהם, ואחד מהם:
כל החי - ישראל נקראו חיים - ישים אל לבו, אשר צוונו הקב"ה לעשות ולחוג ראש השנה לא ביום הראשון למעשה בראשית אשר אז נבראו השמים והארץ וכל תולדותיהם (ב"ר פ"א, ועיין תוד"ה זאת חגיגה יב, ב) גם לא ביום השביעי לבריאה אשר ביום הזה בחר ה' לקדשו מכל הימים - ברם ויצוונו ד' לעשות ראש השנה דוקא ביום ברוא אלקים אדם, יצור אשר תיכף ביום בריאתו אמר והכריז לכל הברואים: ד' מלך גאות לבש גו' בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ד' עושנו, וכספור רז"ל (פדר"א פי"א, זח"א רכא, ב) וע"י ההכרזה המשיך זה בהם אדה"ר והעלם למדרי' הכרת ד' מלך גאות לבש גו'.
וזהו ג"כ מעין ענין השחיטה (אלא שפעולה הנ"ל נעשית באופן אחר) כי אין ושחט אלא ומשך (חולין ל, ב) שמעתיקו למק"א לגמרי, והוא ע"י נטילת נשמתו (עיין שבת עה, א) חיותו או זיין קאך ממקום שהי' ע"ע,
ואז יכול ליהפך לדם ובשר האדם, אדמה לעליון, אדה"ע, ואין הזמן גרמא להאריך.
המסיים באיווי כוח"ט לו ולכל החבורה שי' בגו"ר,
הרב מנחם שניאורסאהן
מהעתק המזכירות.
מהורש"מ: קלמנסון. אגרות נוספות אליו - לעיל רס, ובהנסמן בהערות שם. השובי"ם שי' לדובלין: ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ט אגרת ג'רפו. וראה לעיל אגרת שפט.
יוהכ"פ.. נק' ראש השנה:ראה גם לעיל ח"א אגרת קב.
ביום ברוא אלקים אדם: ראה גם לעיל אגרת רמט.
B"H, Chai Elul, 5708.
Haraha"ch vavaha"ch iy"a nu"m etc. Mehorash"m Kalmanson
Shalom u'Vrachah!
I was pleased to receive your letter announcing the successful arrival of the community of shochatim in Dublin. As you requested, I am enclosing the kuntres for Chai Elul, which was brought yesterday afternoon from the printer. Its purpose is to merit the many and to bring even those currently distant closer to Torah and mitzvos in general, and specifically to the teachings of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe.
If it has fallen to your lot to spend some time abroad, you will surely use this opportunity to fulfill through you the mission of 'Yafutzu Maayanosecha' (May your wellsprings spread forth) that pertains especially to this place. Surely you have heard the saying of my father-in-law, the Rebbe shlita: 'A shochet is not a Skatabayetz; a man with a knife in his hand,' etc.
Regarding these days from Rosh Hashanah until "Rosh Hashanah," meaning Yom Kippur—which is also called Rosh Hashanah as stated in Tosafos Nedarim 23b (see also Sefer Chassidim sec. 658 and Likkutei Torah on "Vehayah Bayom Hahu Yitaka..." and "Yechayenu Miyomayim")—there are many deep hints within them. One of them: all who live—Israel are called 'living'—should take to heart that G-d commanded us to make and celebrate Rosh Hashanah not on the first day of Creation when heaven and earth and all their hosts were created (Bereishis Rabbah ch. 1; see Tosafos Chagigah 12b), nor on the seventh day which G-d chose as holier than all other days. Rather, He commanded us specifically to make Rosh Hashanah on the day G-d created man—the being who immediately upon his creation declared before all creatures: 'Hashem Malach Geus Lavesh...' (The L-rd reigns; He has donned grandeur...) 'Bo'u Nishtachaveh Venichreh Nivrecha Lifnei Hashem Osenu' (Come, let us bow down and kneel before Hashem our Maker), as related by our Sages (Pirkei D'Rabbi Eliezer ch. 11; Zohar I, 231b). Through this declaration Adam HaRishon drew down into them—and elevated them—to a level of recognition that 'Hashem Malach Geus Lavesh...' (The L-rd reigns; He has donned grandeur...).
This is also similar in concept to shechitah (though performed differently), for 'Veshachat' means 'and he drew forth' (Chullin 30b)—transferring it completely elsewhere by removing its soul (see Shabbos 75a), its vitality or its essence from where it was until now, so it can become part of human flesh and blood—man who resembles Above, Adam HaElyon—and there is not enough time now to elaborate.
Concluding with wishes for a good inscription and sealing for him and all his group for good in both material and spiritual matters.
Summary
The Rebbe encourages using every opportunity—even while abroad—to spread Torah teachings widely. He explains that Rosh Hashanah marks man's creation because humanity's unique role is recognizing G-d's sovereignty, inspiring us all toward deeper connection with holiness.