ב"ה, י"ח מנ"א תש"ז
כבוד אנ"ש הוו"ח אי"א וכו' ובראשם הרה"ג והרה"ח מהר"ש שי' סאסאנקא והר"ב שי' ווילשאנסקי
שלום וברכה!
א) שני מכתביהם, בצירוף רשימת הספרים ורשימת המשתתפים בס"ת, נכון הגיע.
ב) יקבלו עוד ספרים: ע"י הבי-דואר, מהרש"ז שי' בוטמאן, והרא"ש שי' כהנוב.
ומטובם לאשר קבלתם ולהודיע שמות הספרים.
ג) ימים אלו יקבעו האותיות בס"ת ויודיעום.
ד) מש"כ שאני דורש זריזות, הנה ח"ו לא באתי לדרוש אלא לעורר, והענין הוא עצמו דורש. והראי' מזה גופא שמזדמנות כ"כ מניעות ועכובים, והיותר גדולה שבהם שנדמה שגם בשכל דקדושה יש טעמים על אי זריזות.
ה) מ"ש לנדו"ד במעלת האדם על המלאכים שאין עושים ב' שליחות, לכאורה אין ענינו לכאן, כי במלאכים הדיוק הוא דוקא אם השליחות הן משתנות, משא"כ אם הם בענין אחד (וכמו בנדו"ד התקשרות באילנא דחייא וכו'), וכמו"ש בתוד"ה ההוא (ב"מ פו, ב. ומוכח שם דכל דברי התוס' הם תירוץ אחד) וכ"מ גם מטעם הדבר המבואר בדא"ח.
ובזה י"ל מה שהוקשה לי זמן רב, שבכ"מ בדא"ח מובא לראי' להנ"ל דברי הרמב"ם בהקדמתו לפיה"מ. והנה הרמב"ם כותב פועל א' בלבד או שני פעלים. ולכאורה אינו מובן איך אפ"ל שני פעלים. ואף שי"ל שהוא מפני שבע"ח דעתה הם תוהו שבתיקון, אבל א"כ גם במלאכים שייך האי טעמא, ולמה לא יעשו ב' שליחות. וע"פ הנ"ל, שאין עושים ב' ענינים משתנים דוקא, ניחא. ויעויין ריש הביאור דוהניף (לקו"ת פ' אמור) שמדגיש הדוגמא שאין רחמנות בעורב האכזרי ואין אכזריות בנשר הרחמני.
בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה
הרב מנחם שניאורסאהן
יושב ראש ועד הפועל
מהעתק המזכירות.
הרה"ג.. סאסאנקא: אגרת נוספות אליו - לקמן שיח.
הר"ב שי' ווילשאנסקי: אגרת נוספת אליו - לקמן רפט.
יושב ראש ועד הפועל: מל"ח.
B"H, 18 Menachem Av 5707.
To the esteemed Anash, the vavac"h iy"a etc., led by Haraha"g veHaraha"ch Maharash Sasonka and Harab Vilshansky. Shalom u'Vrachah!
a) Both of your letters, together with the list of books and the list of participants in the Sefer Torah, have been received properly.
b) You will receive additional books: via mail, through Harashz Botman and Harash Kahanov. Please confirm their receipt and notify me of the titles of the books.
c) In these days, the letters will be set in the Sefer Torah and you will be informed.
d) Regarding what I wrote about demanding alacrity—Heaven forbid that I intended to demand; rather, my intent was only to inspire. The matter itself demands it. The proof is precisely from the fact that so many obstacles arise; the greatest of them is when it seems that even holy intellect finds reasons for a lack of alacrity.
e) What you wrote regarding our case about man's superiority over angels—that angels do not perform two missions—seems irrelevant here. For with angels, this precision applies only if the missions are different; but if they are of one matter (as in our case—connection to the Tree of Life etc.), as stated in Tosafot's commentary (Bava Metzia 86b; it is clear there that all Tosafot's words are one answer), and this is also evident from what is explained in Chassidus. With this one can answer what has long puzzled me: everywhere in Chassidus it brings as proof for this idea the words of Rambam in his introduction to Pirush HaMishnayot. Rambam writes "one act only or two acts." Seemingly it is unclear how two acts are possible. Even if one says it is because animals' intellect is chaos within order—if so, this reasoning should also apply to angels; why then do they not perform two missions? According to what was said above—that they do not perform two different matters specifically—it fits. See also at the beginning of Biur D'vehanif (Likkutei Torah Parshas Emor), which emphasizes that there is no mercy in a cruel raven nor cruelty in a merciful eagle.
Summary
The Rebbe encourages action with inspiration rather than demand and explains that obstacles often indicate a matter's importance. He distinguishes between humans and angels regarding multiple missions by referencing Talmudic and Chassidic sources.