ב"ה ג' לפרשת ויחי יעקב בארץ מצרים תש"ז
כבוד הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי' גאלדשטיין
שלום וברכה!
מכתבו, מיום י"א כסלו, מבשר טוב אשר יסדו קביעות שיעורי למוד ברבים נכון נתקבל, וכפי בקשתו, נשלח על שמו כמה מהוצאותינו בחבילה בפני עצמה, ומטובו לאשר הקבלה, ועליו לסדר אשר ישתמשו בהם רבים, אם עי"ז שיהיו מונחים במקום שרבים נמצאים שם (ביהכנ"ס, חדר לקריאה וכיו"ב), או ע"י שאלה ע"מ להחזיר ולחזור ולהשאילם לאחר, וכל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו.
ספרי התניא אין אצלנו כי אזלו ונמכרו ויפנה ישר לתל-אביב, כי כמדומה שעדיין יש אצלם מספר טופסים.
כתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א במכתבו מיום יד סיון ה'תש"א (והעתקתיו ב"היום יום" ע' יב) אשר בהיות הצ"צ ילד ולמד את הכתוב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, תירגם לו מורו - ע"פ פי' בעה"ט - יעקב אבינו האט געלעבט די זיבעצען בעסטע יאהרן אין מצרים כשבא הביתה מהחדר שאל את זקנו אדמו"ר הזקן, היתכן שיעקב אבינו, בחיר האבות, יהיו מבחר שנות חייו י"ז שנה שגר בארץ מצרים ערות הארץ.
ויענהו אדמוה"ז: כתיב ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה, ואיתא במדרש - מובא ברש"י - א"ר נחמי' להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו השבטים הוגים בתורה להורות לפניו גשנה, אז מען לערנט תורה ווערט מען נעהנטער צום אויבערשטען ב"ה, און אויך אין מצרים איז געווען ויחי געלעבט עכ"ל.
ויש להוסיף דיוק בזה אשר דוקא את יודא שלח, וי"ל הענין כי עדיין אינו מובן פי' אדמוה"ז אליבי' דבעה"ט גושנה, נעהנטער צום אויבערשטען ב"ה, נעשה ע"י לימוד התורה, ופשיטא אשר גם בהיותם בארץ ישראל הי' יעקב זקן ויושב בישיבה, וכמו שאר האבות (אלא שהכתוב משמיענו שאפילו במצרים הי' כן, ראה יומא כח, ב) ולמה נחשבים שני חייו במצרים דוקא למבחר שנותיו ואי משום הריבוי הניצוצות שהיו דוקא במצרים (תו"א וארא ד"ה ויאמר גו' ויבלע מטה וראה פ' בא סד"ה בעצם) הרי לא נתבררו אלא זמן רב אח"כ אחרי שוימת כל הדור ההוא, ועוד שמלשון אדמוה"ז מוכח שתלוי בלמוד התורה ולא בבירור הניצוצות (ואי משום שכך היא דרכה של תורה חיי צער תחי' ואז אשריך וטוב לך כו', הרי זה בנוגע לתענוגים, וכמ"ש פת במלח כו' ובזה הרי אדרבה במצרים דוקא אכלו את חלב הארץ, ולא מצינו זאת בהיותם בארץ כנען) - אבל לולא זאת הרי מצרים היא ערות הארץ וא"י שיצאו משם אוירה מחכים בלמוד התורה (ב"ב קנח, ב, ודוחק קצת לומר שאוירא מחכים רק משנכנסו ישראל לארץ וע"ד מרז"ל במגילה יד, א).
ולכן שלח לפניו את יודא דוקא, קבלת עול דעבד פשוט, אשר גם תענוג יש לו בעבודתו בקב"ע, כי תענוג האדון הוא תענוג שלו (ראה קונטרס עץ החיים ספי"ט, ד"ה אחרי ד"א תלכו תרס"ו ועוד) ותענוג האדון בזה עמוק הוא ביותר דוקא בלמוד התורה בארמ"צ, כי בענין עבודת הבירורים יש מקום בשכל שצ"ל הירידה למצרים וכנ"ל, משא"כ ת"ת שלכאורה הוא היפך השכל גם שכל דנה"א, אלא שהוא מעצה עמוקה של האדון גילוי העצמות (אור תורה ד"ה ידוע תדע), וע"י מדת יהודא גם להעבד תענוג עמוק ועצמי בזה, ולכן ע"י ת"ת במצרים דוקא הוא מבחר שני חייו.
בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה.
הרב מנחם שניאורסאהן
מהעתק המזכירות.
כבוד.. גאלדשטיין: לאחר שניצל מהמלחמה ובא לפריז וסידר שם שיעור בדא"ח וע"ז מבאר כאן את מעלת תלמוד תורה במצרים דוקא.
נוסח דומה גם למהוורמ"ד שו"ב, ומתחלת:
מכתבו ממקום מגורו החדש הגיעני, ות"ח עליו.
בודאי משתדל כפי יכולתו ע"ד הפצת דא"ח ועניני חנוך ביר"ש בכל אופנים האפשריים או בחשאי או בגילוי, ובפרט אשר ישנם שם בני תורה, וידוע משל רז"ל בזה (שבת לא, א) אשר צ"ל עירוב קב חומטין, ואין אתנו יודע מי הוא השליח בזה לכל מקום ומקום, ואף אם לפעמים אינו מרגיש כל תענוג בעבודת העירוב ובפרט אם גם האויר מנגד לזה, הרי אין התענוג עיקר, ואם יזכה הרי ג"ז סופו לבוא.
במכתבו.. ה'תש"א: אג"ק שלו ח"ה אגרת א'תנא.
B"H, third [day] for Parshas Vayechi Yaakov in the land of Egypt, 5707.
Honored Haraha"ch vavac"h iy"a nu"m etc. Yosef Goldstein
Shalom u'Vrachah!
Your letter from the 11th of Kislev, bearing good news that you have established regular public Torah study sessions, was received properly. As per your request, several of our publications have been sent to you in a separate package; please confirm receipt. You should arrange for many to use them—either by placing them where people gather (synagogue, reading room, etc.), or by lending them out with the expectation they will be returned and lent again to others. Whoever brings merit to the public has the merit of the public dependent on him.
We do not currently have copies of Sefer HaTanya as they are sold out; please contact Tel Aviv directly, as it seems they still have some copies.
The Previous Rebbe wrote in his letter dated 14 Sivan 5701 (which I copied into "Hayom Yom," p.12) that when the tzt"z was a child and learned the verse "Vayechi Yaakov b'Eretz Mitzrayim Sheva Esrei Shana" (Yaakov lived in Egypt seventeen years), his teacher explained—according to Baal HaTurim—that Yaakov Avinu lived his best seventeen years in Egypt. When he came home from cheder he asked his grandfather, Admor HaZaken: How could it be that Yaakov Avinu, the choicest of the Patriarchs, had his best years during those seventeen years spent in Egypt—the nakedness of the land? Admor HaZaken answered: It is written "Ve'et Yehuda shalach lefanav el Yosef lehorot lefanav Goshna" (He sent Yehuda ahead to Yosef to prepare for him in Goshen), and as brought in Midrash and Rashi: Rabbi Nechemia said—to establish a house of study so there would be Torah there and so that the tribes would engage in Torah study. To "lehorot lefanav Goshna," when one learns Torah one becomes closer to the Almighty B"H—even in Egypt there was 'Vayechi', real life.
It is worth adding precision here: Why specifically did he send Yehuda? The matter is still not fully understood according to Admor HaZaken's explanation via Baal HaTurim—that 'Goshna', becoming closer to G-d, happens through Torah study. Surely even while they were in Eretz Yisrael Yaakov was an elder sitting and learning Torah like all the Patriarchs (except that Scripture teaches us that even in Egypt this was so—see Yoma 28b). So why are specifically his years in Egypt considered his best? If it is because of the abundance of sparks found only in Egypt (see Torah Or Va'era D"H Vayomer... and Parshas Bo Seder Habaetzem), those sparks were only refined much later after all that generation died out. Moreover, from Admor HaZaken's wording it appears it depends on Torah study itself—not on refining sparks. And if you say it's because this is the way of Torah—to live a life of hardship and then you are fortunate (as it says 'bread with salt...'), then on the contrary—in Egypt they ate from the fat of the land; we don't find this while they were in Canaan.
But without this, Egypt is called 'the nakedness of the land,' whereas Eretz Yisrael has an atmosphere that makes one wise through Torah study (Bava Basra 158b). It's difficult to say that this only began once Israel entered Eretz Yisrael as per Chazal Megillah 14a.
Therefore he sent Yehuda specifically—the acceptance of yoke like a simple servant who also finds delight in serving with self-nullification because his master's pleasure is his own pleasure (see Kuntres Etz HaChaim end ch.19; D"H Acharei D.A.Telchu 5666 etc.). The master's pleasure here is deepest specifically through Torah study in Egypt. For regarding avodas habirurim (refining sparks) there is logical reason for descent into Egypt; but Torah study seems contrary even to human intellect—yet it comes from a deep counsel of the Master—a revelation of essence (Ohr Torah D"H Yadua Teida). Through Yehuda's trait even a servant can experience deep essential delight here; thus through Torah study specifically in Egypt these were Yaakov's best years.
With blessings for immediate teshuvah and immediate redemption.
Summary
The Rebbe teaches that true spiritual vitality can be achieved even in spiritually challenging places through dedicated Torah study and spreading Chassidus. The delight found there stems from fulfilling G-d’s will with selfless devotion—transforming darkness into light.