ב"ה, י"ג ניסן, תשי"ב
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר יצחק[1] שי'
שלום וברכה!
א) במ"ש חוו"ד כיון שהוא הב"ק במילא גורם לו להתחיל ברוך שאמר אחר חצות.
הנה לדעתי לא נכון הדבר, כי אף שיש ליישב הדבר ע"פ דין בקושי עכ"פ, כיון שקורא ק"ש קטנה וכו' אבל במחנו בטח יש להתחשב עם הענין דמה יאמרו הבריות, וכמובן שאין זה דומה אם מתחילים בעוד מועד ומתפללים כל העת אלא שבד"מ מגיעים לב"ש כחצות, דאז עכ"פ עסקו בענין התפלה וההכנה לזה מקודם, משא"כ בנדון דידי' שהוא הקורא בתורה שאין לזה שייכות לתפלה והכנתה.
ב) בשאלת התלמידים איזה חסידות ללמוד בלקו"ת או בכתבים, הנה בכלל לא כל הת' שוים בזה, ובמדה ידועה תלוי זה ג"כ בכמות זמן הנקבע אצלם ללימוד דא"ח, וכבר מלתי אמורה מאז, שיש להשתדל בשנים, לא רק בלימוד איזה ענינים לעיונא, אלא גם במדה ידועה בידיעה שטחית עכ"פ בכמה ענינים וזה בא ע"י לימוד שער היחוד והאמונה ואגה"ת בתניא, כמה מהמצות בד"מ להצמח צדק, ואיזה מהכתבים, ולהורות על איזה כתבים בפרטיות, הנה כנ"ל תלוי זה בסוג הת' ואופן לימודם וע"ז על המשפיע להחליט על אתר.
ג) בשאלתו בהמובא בכ"מ בדא"ח שהצמיחה מגרעין א"א אלא ע"י שנרקב הוא מתחלה וישוב אל העפר וכידוע שיש מיש א"א אלא ע"י אין שבאמצע, וקשה לו איך נצמח דבר שאין זרעו כלה, ולדידי לא קשה, כי בזה הצמיחה היא מקטנות לגדלות לא יש מיש אחר, משא"כ באפרוחים הגדלים מהביצה, השבולת הגדלה מגרעין וכיו"ב, ודבר שאין זרעו כלה ה"ז בדוגמת דבר עץ הצומח מקטנות לגדלות ובמילא מובן אשר בהנמשל שזהו סדר השתל' שם הוא מיש האמיתי ליש הנברא, ואין זה מקטנות לגדלות ח"ו, מתאים שא"א אלא ע"י אין שבאמצע.
ד) בשאלתו אם כשסופרים ספירה אחר עלינו, אם לומר קדיש לאחר הספירה, הנה אי איישר חילי, הייתי מנהיג מתאים שלא להרבות בקדישים שלא לצורך, שיאמרו הקדיש רק לאחר ספירת העומר ולא בין עלינו להספירה, ואם בשו"א אין מסכימים ע"ז ורוצים לאמר קדיש יתום לאחר עלינו, הנה אפשר לומר קדיש גם לאחר הספירה אם מנהג המקום כן הוא.
ה) גם אני מצטער על מה שאין עולה בידי להגיה המאמרים והשיחות דימי ההתועדות, אבל מה אעשה אין עתותיי בידי וכו' ובמדה האפשרית הנני משתדל בזה, והוא הדין למענה על מכתבים המתקבלים שמתעכב זמן מפני טעם הנ"ל.
בברכת חג הפסח כשר ושמח.