המצווה השס"א
האזהרה שהזהרנו מלהשחית את אברי התשמיש של זכרים, מכל מין של בעלי החיים, וכן של האדם.
והוא אמרו יתעלה אחר שהזכיר, "מעוך וכתות ונתוק וכרות", "ובארצכם לא תעשו" (ויקרא כב, כד).
בא הפירוש, "ובכם לא תעשו".
והעובר על לאו זה, לוקה.
כלומר, המסרס מישהו באיזה מין שיהיה.
ובפרק שמונה שרצים אמרו:"תניא מנין לסרוס באדם שהוא אסור?
תלמוד לומר: 'ובארצכם לא תעשו'.
ואפילו מסרס אחר מסרס, חייב.
דאמר ר' חיא בר אבון אמר ר' יוחנן, הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב.
שנאמר, 'לא תאפה חמץ' (ויקרא ו, י) ו'לא תעשה חמץ' (ויקרא ב, יא).
במסרס אחר מסרס שהוא חייב.
שנאמר, "ומעוך וכתות וכו'", אם על כרות חייב, על נתוק לא כל שכן?!
אלא להביא נותק אחר כורת, שהוא חייב".
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בכמה מקומות בשבת ויבמות.