המצווה השס"ב
האזהרה שהזהרנו מלהעמיד עלינו מלך, איש שאינו מזרע ישראל, אף על פי שהוא גר צדק.
והוא אמרו יתעלה: "לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא" (דברים יז, טו).
ולשון ספרי:"לא תוכל לתת עליך איש נכרי - זו מצוות לא תעשה".
וכן שאר המינויים אסור שנמנה עלינו בשום דבר מן הדברים - לא מינוי תורני ולא מינוי שבשלטון - אדם שהוא מקהל גרים עד שתהא אמו מישראל. שהרי אמר יתעלה: "שום תשים עליך מלך מקרב אחיך" (שם), אמרו:"כל משימות שאתה משים עליך לא יהו אלא מקרב אחיך". אבל המלכות בלבד, כבר ידעת מפסוקי ספרי הנבואה שזכה בה דוד.
ובפירוש אמרו: "כתר מלכות זכה בו דוד", וכן זרעו אחריו עד סוף כל הדורות. אין מלך למי שמאמין בתורת משה רבנו אלא מזרע דוד, מזרע שלמה דווקא: וכל שהוא מזולת הזרע הנכבד הזה לעניין מלכות - "נכרי" קרינא ביה, כשם שכל שהוא מזולת זרע אהרן לעניין עבודה - "זר" קרינא ביה.
וזה ברור ואין בו ספק.
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בכמה מקומות ביבמות וסנהדרין וסוטה ונידה.