Enjoying this page?

010 - הִלְכוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק י

הִלְכוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק י

א אֶחָד מִן הַדַּיָּנִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת שֶׁהָיָה מִן הַמְּזַכִּין, אוֹ מִן הַמְּחַיָּבִין, לֹא מִפְּנֵי שֶׁאָמַר דָּבָר הַנִּרְאֶה לוֹ בְּדַעְתּוֹ, אֵלָא נָטָה אַחַר דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ--הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְעַל זֶה נֶאֱמָר "לֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב, לִנְטֹת" (שמות כג,ב): מִפִּי הַשְּׁמוּעָה אָמְרוּ, שֶׁלֹּא תֹאמַר בְּשָׁעַת מִנְיָן, דַּי שֶׁאֶהְיֶה כְּאִישׁ פְּלוֹנִי, אֵלָא אֱמֹר מַה שֶׁבְּפָנֶיךָ. 

ב וּבִכְלַל לָאו זֶה, שֶׁלֹּא יַחְזֹר הַמְּלַמֵּד זְכוּת בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת לְלַמַּד חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב, לִנְטֹת" (שמות כג,ב). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשָׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן; אֲבָל בְּשָׁעַת גְּמָר דִּין, יֵשׁ לַמְּלַמֵּד זְכוּת לַחְזֹר וּלְהִמָּנוֹת עִם הַמְּחַיָּבִין. 

ג תַּלְמִיד שֶׁהָיָה מְזַכֶּה, וּמֵת--רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא מְזַכֶּה בִּמְקוֹמוֹ.

ד אָמַר אֶחָד יֵשׁ לִי לְלַמַּד זְכוּת, וְנִשְׁתַּתַּק אוֹ מֵת קֹדֶם שֶׁיְּלַמַּד זְכוּת וְיֹאמַר מֵאֵיזֶה טַעַם מְזַכֶּה--הֲרֵי זֶה כְּמִי שְׁאֵינוּ.

ה שְׁנַיִם שֶׁאָמְרוּ טַעַם אֶחָד--אַפִלּוּ מִשְּׁנֵי מִקְרָאוֹת, אֵין נִמְנִין אֵלָא בְּאֶחָד.

ו וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שְׁאֵין מַתְחִילִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת מִן הַגָּדוֹל--שֶׁמֶּא יִסְמְכוּ הַשְּׁאָר עַל דַּעְתּוֹ, וְלֹא יִרְאוּ עַצְמָן כְּדַאי לַחְלֹק עָלָיו: אֵלָא יֹאמַר כָּל אֶחָד דָּבָר הַנִּרְאֶה לוֹ בְּדַעְתּוֹ.

ז וְכֵן אֵין פּוֹתְחִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת לְחוֹבָה, אֵלָא לִזְכוּת. כֵּיצַד: אוֹמְרִים לְזֶה שֶׁחָטַא, אִם לֹא עָשִׂיתָ דָּבָר זֶה שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ עָלֶיךָ, אַל תִּירָא מִדִּבְרֵיהֶם.

ח אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, יֵשׁ לִי לְלַמַּד עָלָיו חוֹבָה--מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר יֵשׁ לִי לְלַמַּד עָלָיו זְכוּת, מַעֲלִין אוֹתוֹ עִמָּהֶן לַסַּנְהֶדְּרִין: אִם יֵשׁ בִּדְבָרָיו מַמָּשׁ--שׁוֹמְעִין לוֹ, וְאֵינוּ יוֹרֵד מִשָּׁם לְעוֹלָם; וְאִם אֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, אֵינוּ יוֹרֵד מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. אַפִלּוּ אָמַר הַנִּדּוֹן עַצְמוֹ, יֵשׁ לִי לְלַמַּד עַל עַצְמִי זְכוּת--שׁוֹמְעִין לוֹ, וְעוֹלֶה לַמִּנְיָן: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה בִּדְבָרָיו מַמָּשׁ.

ט בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, וְחִיְּבוּ אֶת הַפָּטוּר וְגָמְרוּ דִּינוֹ לַהֲרִיגָה, וְנִרְאֶה לָהֶם הַטַּעַם שֶׁיִּסְתְּרוּ בּוֹ אֶת דִּינוֹ, כְּדֵי לְזַכּוֹתוֹ--סוֹתְרִין, וְחוֹזְרִין וְדָנִין אוֹתוֹ. אֲבָל אִם טָעוּ, וּפָטְרוּ אֶת הַמְּחֻיָּב הֲרִיגָה--אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ, וְאֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁטָּעוּ בְּדָבָר שְׁאֵין הַצַּדּוּקִיִּין מוֹדִין בּוֹ. אֲבָל אִם טָעוּ בְּדָבָר שֶׁהַצַּדּוּקִיִּין מוֹדִין בּוֹ, מַחְזִירִין אוֹתוֹ לְחוֹבָה. כֵּיצַד: אָמְרוּ הַבָּא עַל הָעֶרְוָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ פָּטוּר, וּפְטָרוּהוּ--מַחְזִירִין אוֹתוֹ, וּמְמִיתִין אוֹתוֹ; אֲבָל אִם אָמְרוּ הַמַּעֲרֶה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ פָּטוּר, וּפְטָרוּהוּ--אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.