005 - הִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת פֵּרֶק ה

'

הִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת פֵּרֶק ה

א מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה "לֹא-תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ, עִם-הַבָּשָׂר" (דברים יב,כג), לֶאְסֹר אֵבֶר שֶׁנֶּחְתַּךְ מִן הַחַי; וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי נֶאֱמָר לְנוֹחַ "אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ" (בראשית ט,ד). וְאִסּוּר אֵבֶר מִן הַחַי נוֹהֵג בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף--בַּטְּהוֹרִים, אֲבָל לֹא בַּטְּמֵאִים.

ב אֶחָד אֵבֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת, כְּגוֹן הַיָּד וְהָרֶגֶל, וְאֶחָד אֵבֶר שְׁאֵין בּוֹ עֶצֶם, כְּגוֹן הַלָּשׁוֹן וְהַבֵּיצִים וְהַטְּחוֹל וְהַכְּלָיוֹת וְהַחֵלֶב וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן: אֵלָא שֶׁהָאֵבֶר שְׁאֵין בּוֹ עֶצֶם--בֵּין שֶׁחָתַךְ כֻּלּוֹ בֵּין שֶׁחָתַךְ מִקְצָתוֹ, הֲרֵי זֶה אָסוּר מִשּׁוֹם אֵבֶר מִן הַחַי. וְהָאֵבֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶצֶם--אֵינוּ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוֹם אֵבֶר מִן הַחַי, עַד שֶׁיִּפְרֹשׁ כִּבְרִיָּתוֹ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת; אֲבָל אִם פֵּרַשׁ מִן הַחַי הַבָּשָׂר בִּלְבָד--חַיָּב עָלָיו מִשּׁוֹם טְרֵפָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, לֹא מִשּׁוֹם אֵבֶר מִן הַחַי.

ג הָאוֹכֵל מֵאֵבֶר מִן הַחַי כַּזַּיִת, לוֹקֶה. וְאַפִלּוּ אָכַל אֵבֶר שָׁלֵם--אִם יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת, חַיָּב; פָּחוּת מִכַּזַּיִת, פָּטוּר. חָתַךְ מִן הָאֵבֶר כִּבְרִיָּתוֹ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת כַּזַּיִת, וַאֲכָלוֹ--לוֹקֶה, אַף עַל פִּי שְׁאֵין בּוֹ בָּשָׂר אֵלָא כָּל שְׁהוּא; אֲבָל אִם הִפְרִיד הָאֵבֶר אַחַר שֶׁתְּלָשׁוֹ מִן הַחַי, וְהִפְרִישׁ הַבָּשָׂר מִן הַגִּידִים וּמִן הָעֲצָמוֹת--אֵינוּ לוֹקֶה עַד שֶׁיֹּאכַל כַּזַּיִת מִן הַבָּשָׂר לְבַדּוֹ, וְאֵין הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים מִצְטָרְפִין בּוֹ לְכַזַּיִת מֵאַחַר שֶׁשִּׁנָּה בְּרִיָּתוֹ.

ד חֲלָקוֹ לְאֵבֶר זֶה, וַאֲכָלוֹ מְעַט מְעַט--אִם יֵשׁ בְּמַה שֶׁאָכַל כַּזַּיִת בָּשָׂר, חַיָּב; וְאִם לָאו, פָּטוּר. לָקַח כַּזַּיִת מִן הָאֵבֶר כִּבְרִיָּתוֹ, בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת, וַאֲכָלוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלַק בְּפִיו בִּפְנִים קֹדֶם שֶׁיִּבְלְעֶנּוּ, חַיָּב.

ה תָּלַשׁ אֵבֶר מִן הַחַי, וְנִטְרְפָה בִּנְטִילָתוֹ, וַאֲכָלוֹ--חַיָּב שְׁתַּיִם, מִשּׁוֹם אֵבֶר מִן הַחַי וּמִשּׁוֹם טְרֵפָה: שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת. וְכֵן הַתּוֹלֵשׁ חֵלֶב מִן הַחַי, וַאֲכָלוֹ--לוֹקֶה שְׁתַּיִם, מִשּׁוֹם אֵבֶר מִן הַחַי וּמִשּׁוֹם חֵלֶב; תָּלַשׁ חֵלֶב מִן הַטְּרֵפָה, וַאֲכָלוֹ--לוֹקֶה שָׁלוֹשׁ.

ו בָּשָׂר הַמְּדֻלְדָּל בַּבְּהֵמָה, וְאֵבֶר הַמְּדֻלְדָּל בָּהּ--אִם אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר וְלִחְיוֹת--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרַשׁ אֵלָא אַחַר שֶׁנִּשְׁחֲטָה, אָסוּר; וְאֵין לוֹקִין עָלָיו. וְאִם מֵתָה הַבְּהֵמָה, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ נָפַל מֵחַיִּים; לְפִיכָּךְ לוֹקִין עָלָיו מִשּׁוֹם אֵבֶר מִן הַחַי. אֲבָל הַיָּכוֹל לַחְזֹר וְלִחְיוֹת--אִם נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

ז שָׁמַט אֵבֶר אוֹ מִעֲכוֹ אוֹ דָּכוֹ, כְּגוֹן הַבֵּיצִים שֶׁמִּעַךְ אוֹתָן אוֹ נִתְּקָן--הֲרֵי זֶה אֵינוּ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בּוֹ מִקְצַת חַיִּים וּלְפִיכָּךְ אֵין מַסְרִיחַ; וְאַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לְאָכְלוֹ מִמִּנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִקֹּדֶם, שֶׁהֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְאֵבֶר מִן הַחַי.

ח עֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר--אִם הָיָה הַבָּשָׂר אוֹ הָעוֹר חוֹפֶה רֹב עָבְיוֹ שֶׁלְּעֶצֶם הַנִּשְׁבָּר וְרֹב הֶקֵּף הַשֶּׁבֶר, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאִם יָצָא הָעֶצֶם לַחוּץ, הֲרֵי הָאֵבֶר אָסוּר; וּכְשֶׁיִּשְׁחֹט הַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף, יַחְתֹּךְ מִמְּקוֹם הַשֶּׁבֶר וְיַשְׁלִיכוֹ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר.  נִשְׁבַּר הָעֶצֶם וְהָיָה הַבָּשָׂר חוֹפֶה אֶת רֻבּוֹ, אֲבָל הָיָה אוֹתוֹ הַבָּשָׂר מְרֻסָּס אוֹ נִתְאַכַּל כַּבָּשָׂר שֶׁהָרוֹפֵא גּוֹרְדוֹ מִן הַחַבּוּרָה, אוֹ שֶׁהָיָה מִתְלַקֵּט הָרֹב מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, אוֹ שֶׁהָיָה הַבָּשָׂר שֶׁעָלָיו נְקָבִים נְקָבִים, אוֹ שֶׁנִּסְדַּק הַבָּשָׂר, אוֹ שֶׁנִּקְדַּד כְּמִין טַבַּעַת, אוֹ שֶׁנִּגְרַד הַבָּשָׂר מִלְמַעְלָה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאָר מִן הַבָּשָׂר אֵלָא כִּקְלִפָּה, אוֹ שֶׁנִּתְאַכַּל הַבָּשָׂר מִלְּמַטָּה מֵעַל הָעֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר עַד שֶׁנִּמְצָא הַבָּשָׂר הַחוֹפֶה אֵינוּ נוֹגֵעַ בָּעֶצֶם--בְּכָל אֵלּוּ מוֹרִין לֶאֱסֹר, עַד שֶׁיִּתְרַפָּא הַבָּשָׂר; וְאִם אֲכָל מִכָּל אֵלּוּ, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

ט הַמּוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי הַבְּהֵמָה, וְחָתַךְ מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְהִנִּיחַ הַחֲתִכּוֹת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ--הֲרֵי אוֹתָן הַחֲתִכּוֹת אֲסוּרוֹת מִשּׁוֹם אֵבֶר מִן הַחַי, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ; אֲבָל אִם חָתַךְ מִן הָעֹבֶר שֶׁבְּמֵעֶיהָ, וְלֹא הוֹצִיאוֹ, וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ--הֲרֵי חֲתִכּוֹת הָעֹבֶר אוֹ אֵבָרוֹ, מֻתָּר הוֹאִיל וְלֹא יָצָא. עֹבֶר שֶׁהוֹצִיא יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, נֶאֱסַר אוֹתוֹ אֵבֶר לְעוֹלָם, בֵּין שֶׁחֲתָכוֹ קֹדֶם שֶׁתִּשָּׁחֵט אִמּוֹ, בֵּין שֶׁחֲתָכוֹ אַחַר שֶׁנִּשְׁחֲטָה אִמּוֹ; וְאַפִלּוּ הִחְזִיר אוֹתוֹ אֵבֶר לִמְעֵי אִמּוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁחֲטָה אוֹ נֻלַּד הַוֶּלֶד, וְחָיָה כַּמָּה שָׁנִים--הֲרֵי אוֹתוֹ הָאֵבֶר, אָסוּר מִשּׁוֹם טְרֵפָה: שֶׁכָּל בָּשָׂר שֶׁיָּצָא חוּץ לִמְחִצָּתוֹ--נֶאֱסַר כְּבָשָׂר שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַחַי, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה" (שמות כב,ל), כֵּיוָן שֶׁיָּצָא לִמְקוֹם שְׁהוּא לוֹ כְּשָׂדֶה, נַעֲשָׂה טְרֵפָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

י הוֹצִיא מִקְצַת הָאֵבֶר, וְנִשְׁאַר מִקְצָתוֹ בִּפְנִים, אַפִלּוּ לֹא נִשְׁאַר אֵלָא מֵעוּטוֹ--הַיּוֹצֶא אָסוּר, וְשֶׁבִּפְנִים מֻתָּר; וְאִם חָתַךְ הַיּוֹצֶא מִן הָאֵבֶר אַחַר שֶׁהִחְזִירוֹ, וְנִשְׁחֲטָה - חוֹתֵךְ אוֹתוֹ שֶׁיָּצָא בִּלְבָד, וּשְׁאָר הָאֵבֶר מֻתָּר. וְאִם לֹא הִחְזִירוֹ, וַחֲתָכוֹ וְהוּא בַּחוּץ, בֵּין שֶׁחֲתָכוֹ קֹדֶם שְׁחִיטָה אוֹ אַחַר שְׁחִיטָה--מְקוֹם הַחֲתָךְ אָסוּר, וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁכְּנֶגֶד הָאַוֵּיר: אַחַר שֶׁיַּחְתֹּךְ הַיּוֹצֶא, חוֹזֵר וְחוֹתֵךְ מְקוֹם הַחֲתָךְ.

יא אֲבָל אֵבֶר עֹבֶר שֶׁיָּצָא וַחֲתָכוֹ קֹדֶם שְׁחִיטָה[1], וְהוּא בַּחוּץ[2] - הֲרֵי זֶה אֵבֶר מִן הַחַי, וְלוֹקִין עָלָיו. וְאִם נֶחְתַּךְ אַחַר שְׁחִיטָה - הָאוֹכְלוֹ אֵינוּ לוֹקֶה[3], וְאַפִלּוּ מֵת הָעֹבֶר קֹדֶם שְׁחִיטָה. וְאִם מֵתָה הַבְּהֵמָה, וְאַחַר כָּךְ חֲתָכוֹ--הָאוֹכְלוֹ לוֹקֶה מִשּׁוֹם אֵבֶר מִן הַחַי.

יב עֹבֶר שֶׁהוֹצִיא אֵבֶר וְנֶאֱסַר הָאֵבֶר, וְאַחַר כָּךְ נֻלַּד, וַהֲרֵי הִיא נְקֵבָה--הֶחָלָב שֶׁלָּהּ אָסוּר לִשְׁתּוֹתוֹ מִסָּפֵק: הוֹאִיל וְהוּא בָּא מִכְּלַל הָאֵבָרִים, וְיֵשׁ בָּהּ אֵבֶר אֶחָד אָסוּר; וַהֲרֵי זֶה כַּחֲלֵב טְרֵפָה שֶׁנִּתְעָרַב בַּחֲלֵב טְהוֹרָה.

יג הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה מְעֻבֶּרֶת וּמָצָא בָּהּ שְׁלִיל, בֵּין חַי בֵּין מֵת - הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָה; וְאַפִלּוּ שִׁלְיָה, מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. וְשִׁלְיָה שֶׁיָּצַאת מִקְצָתָהּ, וְשָׁחַט אֶת הַבְּהֵמָה--אִם הָיְתָה שִׁלְיָה זוֹ קְשׁוּרָה בַּוֶּלֶד, מַה שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה אָסוּר וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. וְאִם לֹא הָיְתָה קְשׁוּרָה בּוֹ, כֻּלָּהּ אֲסוּרָה, שֶׁמֶּא שִׁלְיָה זוֹ שֶׁיָּצַאת מִקְצָתָהּ הָלַךְ וֶלֶד שֶׁהָיָה בָּהּ, וּוֶלֶד זֶה שֶׁנִּמְצָא בַּבֶּטֶן הָלְכָה שִׁלְיָה שֶׁלּוֹ; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאִם לֹא נִמְצָא בַּבֶּטֶן וֶלֶד כְּלָל, שֶׁהַשִּׁלְיָה כֻּלָּהּ אֲסוּרָה.

יד מָצָא בָּהּ עֹבֶר חַי--אַף עַל פִּי שְׁהוּא בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים גְּמוּרִים, וְאִפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה--אֵינוּ צָרִיךְ שְׁחִיטָה, אֵלָא שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהֲרַתּוּ; וְאִם הִפְרִיס עַל גַּבֵּי קַרְקָע, צָרִיךְ שְׁחִיטָה.

טו קָרַע אֶת הַבְּהֵמָה, אוֹ שָׁחַט בְּהֵמָה טְרֵפָה, וּמָצָא בָּהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי--צָרִיךְ שְׁחִיטָה לְהַתִּירוֹ, וְאֵין שְׁחִיטַת אִמּוֹ מוֹעֶלֶת לוֹ; וְאִם לֹא גָמְרוּ לוֹ חֳדָשָׁיו--אַף עַל פִּי שְׁהוּא חַי בִּמְעֵי הַטְּרֵפָה--הֲרֵי זֶה אָסוּר, מִפְּנֵי שְׁהוּא כְּאֵבֶר מֵאִמּוֹ. כָּל עֹבֶר שֶׁהוֹצִיא רֹאשׁוֹ וְהִחְזִירוֹ, וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת אִמּוֹ--אֵין שְׁחִיטַת אִמּוֹ מוֹעֶלֶת לוֹ; וַהֲרֵי הוּא כְּיָלוּד, וְצָרִיךְ שְׁחִיטָה.

  1. 1 אבר עובר הוא עבר מן החי רק כשחתכו לאבר העובר קודם שחיטת האם, אבל לאחר שחטת אמו אם חותכים האבר שיצא לחוץ האיסור באכילת האבר העובר שציצא לחוץ הוא טרפה ולא אבר מן החי
  2. 2 אבל אם חתכו לפני שחיטה בחוץ וחזר והכניסה בפנים לפני שחיטה ואחר כך החזיר האבר לפנים אז לא הוי אבר מן החי אלא טרפה כנ"ל בהלכה ט כיון שיצא למקום שהוא כשדה נעשה טריפה,(אף ששחיטת האם מועיל להעובר אבל האבר שיצא נעשה כבר טריפה)
  3. 3 משום אבר מן החי כי לאחר שחיטה אין איסור של אבר מן החי אבל משום בשר טריפה שנאסר כשהוציא האבר בחוץ