הלל נרצה - Structure of Hallel and the Order of Praise

In Likutei Taamim uMinhagim, regarding Hallel and Nirtzah:

The meaning of “Nirtzah” is that if the Seder is conducted in its proper order, it is accepted and pleasing before Heaven. However, this designation properly belongs at the end of the Seder, not here, since at this point it is not yet complete and therefore not yet fully accepted.

Hallel is not only an expression of praise but also relates to the concept of “behilo nero,” a shining light that reveals clarity. At the time Hallel is recited, there is a revelation of the truth of Hashem, where the higher reality is recognized as true existence, and the lower reality is seen as secondary. This is a moment of clear perception of the truth.

The Hallel recited at the Seder consists of the sections of “Lo Lanu,” “Ahavti,” “Halleluka,” and “Hodu,” corresponding to the chapters in Tehillim. The completion of Hallel is associated with the fourth cup, as established in the Mishnah.

When reciting “Hodu Lashem Ki Tov,” the leader begins, and those assembled respond. The structure follows a pattern: the leader recites “Hodu,” and the participants respond with “Hodu” and continue with “Yomar Na Yisrael.” The leader then recites “Yomar,” and the participants respond with “Hodu” and continue with “Yimru Na Beis Aharon.” This pattern continues through the verses of “Yimru.”

Regarding “Ana Hashem,” although the verse contains two expressions—“hoshia na” and “hatzlicha na”—we recite “Ana Hashem” a total of four times. This is an independent instruction and not part of the responsive structure.

After completing the verses of “Yimru Na Beis Aharon” and “Yimru Na Yirei Hashem,” we then say “Hodu Lashem Ki Tov Ki Le’olam Chasdo.” This is not a response but part of the continuation of the Hallel.

Following Hallel, we recite “Yehalelucha,” then “Hodu Lashem” of Hallel HaGadol, followed by “Nishmat Kol Chai” and the concluding blessings.

It is important to say “Yehalelucha Hashem Elokeinu Kol Maasecha,” without the word “al.” In Hallel HaGadol, one must articulate “Ki Le’olam Chasdo” clearly and properly.

The sages instituted that Hallel and the concluding blessing are completed over the fourth cup. Therefore, one should not interrupt between the conclusion of Hallel and the blessing over the cup, but should proceed immediately to “Borei Pri HaGafen.”

Afterward, one says “Leshanah Haba’ah B’Yerushalayim” once. The custom is to pour back from the cup of Eliyahu and sing a niggun.

The Alter Rebbe does not include the phrase “Chasal Siddur Pesach,” because in Chassidus, Pesach is not considered to end; rather, its spiritual influence continues throughout the year.

Summary

Hallel at the Seder follows a precise structure of responsive reading, distinct rules for specific verses, and a carefully ordered progression culminating in the fourth cup. The deeper idea is that Hallel is a moment of revelation, where one perceives the truth of Hashem clearly, and this spiritual clarity extends beyond Pesach into the entire year.

בליקוטי טעמים ומנהגים על ההגדה, בעניין הלל ונרצה:

המשמעות של "נרצה" היא שאם הסדר נערך כראוי ובסדר הנכון, הוא מתקבל ונרצה לפני שמים. אולם למעשה, מושג זה שייך לסוף הסדר, שכן רק אז הוא שלם ומתקבל בשלמות.

הלל אינו רק לשון שבח, אלא גם קשור לעניין של "בהילו נרו"—אור שמאיר ומגלה בהירות. בזמן אמירת ההלל יש גילוי של אמת ה', שבו המציאות העליונה ניכרת כאמיתית, והמציאות התחתונה נחשבת לטפלה. זהו זמן של ראייה ברורה של האמת.

ההלל הנאמר בסדר כולל את הפרקים "לא לנו", "אהבתי", "הללויה" ו"הודו", כפי שנקבע במשנה. השלמת ההלל היא על הכוס הרביעית.

כאשר מגיעים ל"הודו לה' כי טוב", הגדול מתחיל, והמסובים עונים אחריו. הסדר הוא כך: הגדול אומר "הודו", והמסובים עונים "הודו" וממשיכים "יאמר נא ישראל". לאחר מכן הגדול אומר "יאמר", והמסובים עונים "הודו" וממשיכים "יאמרו נא בית אהרן". וכן ממשיכים בפסוקי "יאמרו".

בעניין "אנא ה'", אף שהפסוק כולל שתי בקשות—"הושיעה נא" ו"הצליחה נא"—אומרים "אנא ה'" ארבע פעמים. זהו דין בפני עצמו ואינו חלק מהמבנה של הענייה.

לאחר סיום הפסוקים "יאמרו נא בית אהרן" ו"יאמרו נא יראי ה'", אומרים "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". אין זה עניין של ענייה, אלא המשך מהלך ההלל.

לאחר ההלל אומרים "יהללוך", לאחר מכן "הודו לה'" של ההלל הגדול, ואחר כך "נשמת כל חי" והברכות המסיימות.

יש להקפיד לומר "יהללוך ה' אלוקינו כל מעשיך" בלי המילה "על". וכן בהלל הגדול יש להדגיש כראוי את המילים "כי לעולם חסדו".

חכמים תיקנו שההלל וברכת השיר יסתיימו על הכוס הרביעית, ולכן אין להפסיק ביניהם אלא יש לברך מיד "בורא פרי הגפן".

לאחר מכן אומרים "לשנה הבאה בירושלים" פעם אחת. המנהג הוא לשפוך בחזרה מהכוס של אליהו ולשיר ניגון.

האדמו"ר הזקן לא כתב "חסל סידור פסח", משום שלפי דרך החסידות, פסח אינו מסתיים אלא ממשיך להאיר בכל ימות השנה.