Enjoying this page?

'אחת שאלתי מאת ה

איתא במדרש תהלים ע"פ אחת שאלתי מאת ה' וגו' והובא בילקוט

אמר הקב"ה לדוד בתחלה אתה אומר: אחת שאלתי שבתי בבית ה'' ואח"כ אתה שואל כמה שאלות: ולחזות בנועם ה', ולבקר בהיכלו וגו'. והשיבו דוד: ממך למדתי בתחלה לא באת עלי אלא באחת, שנאמר: ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה, ואח"כ פתחת עלינו במצות הרבה, שנאמר: ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו וגו'.

ואמר הרב המגיד ז"ל נ"ע הטעם שבאמת שאל רק דבר אחד לבד, והדברים הנוספים מסתעפים מזה הדבר שמוכרחים להיות ממילא בהיות הדבר הזה, מפני שהכל אחד. ולא הוצרך לבקש רק דבר אחד וממילא באים עם זה שאר הדברים. וצריך ביאור לדבריו שלזה לא היה צריך דוד ללמוד מה' שהרי באמת לא שאל רק שאלה אחת.

אך הענין הוא ידוע: י' יראה, ה' אהבה, ו' תורה, ה' מצות. והיותר למעלה יותר ענין אחדות. והיראה עליונה הוא למעלה מן התורה. כמ"ש: ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלקינו, הרי כל שמירת המצות אינם רק להגיע למדרגת היראה ההיא. והוא יראת הרוממות. ולא כל אדם זוכה לזה היראה.

ואהבה העליונה שלמעלה מיראה זו, היא אהבה רבה אשר אינה באה מעבודת האדם ויגיעתו כ"א השפעה עליונה. כאשר יגיע האדם אל היראה עליונה ממילא תבוא עליו האהבה הזאת המופלגת, והיא כלות הנפש לשרשו, והיא אהבה בתענוגים.

ולמעלה היראה והאהבה הנ"ל הם כולא חד, תרין ריעין דלא מתפרשין, כי היותר למעלה הוא באחדות יותר. משא"כ למטה הוא עולם הפירוד היראה והאהבה הם כמעט שני הפכים, היראה צריך שיגיע האדם מתחלה להשפיל א"ע במדרגת השפלות עד מאד ומזה יבוא ליראה התחתונה, ואהבה שלמעלה ממנו הוא השמחה: ישמח ישראל בעושיו. וזאת האהבה היא למטה מיראה העליונה שע"י האהבה הזאת יוכל להגיע למעט מן היראה העליונה שהוא בטל במציאות כו'.

וזהו מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה העליונה הנ"ל וממילא בא אל האהבה העליונה הנ"ל כי דרכו של איש לחזור אחר אשה כי כולא חד למעלה כמבואר בלק"א. (ועמ"ש מזה בהערה לתיקון חצות).

אבל הבינונים צריכים להגיע מתחלה לאהבה שלמטה מן היראה העליונה הנ"ל, והיא: צמאה לך נפשי וגו'. ועליה רמז בזוהר: לית פולחנא כפולחנא דרחימותא - כי הוא כמ"ש: לרפויא ארעא - פי' עבודת הקרקע היא חרישתה שתתרכך להצמיח הזרעים שבתוכה. משא"כ אם היא קשה אין מצמחת מה שזורעין בה.

וכן הענין בזאת האהבה המסותרת בלב כל אחד ואחד יעקב חבל נחלתו ניצוץ עליון, אך שהיא מלובשת מאד בעמקי הקליפות וצריך להעלותה לשרשה וצריך להיות רך בתחלה פי' כמו חרישה שמרככין ארעא כדי שתצמיח הזרעים, פי' להתגבר על חפציו ותשוקתו בעניני עוה"ז וכל תאוותיו ולעמוד על נפשו שלא לפנות לבבו אליהם ולשבור לבבו בשביל חפצו לדבקה בה' אלקים, ומה שיחרוש גופו ביותר וישבר בענין זה כן מצמיח יותר האהבה המסותרת הנ"ל, ועבודה זו נקראת בחינת יראה התחתונה הקודמת לאהבה זו והוא השפלות והכנעת לבו כמ"ש רז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. ומן פסוק ועתה ישראל למד דוד המלך ע"ה בבקשתו שבקש רק דבר אחד שבתי בבית ה' פי' אותיות התורה הם נקראים בתים כנודע והם הכלים ולחזות בנועם ה' היא המתקה עמ"ש בביאור ע"פ באתי לגני והם האורות שבתוך הכלים ולמעלה הם כולם אחדות אחד משא"כ למטה הם נפרדים יש שלומד באותיות כו'. וכן מצינו ברבי יהודה בר' אלעאי שהיו פניו צהובים מטוב לבו מרוב השמחה והאורה שבתורה שבע"פ מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות כולא חד וכו' וד"ל:

סליק ספר במדבר