Enjoying this page?

והזה הטהור על

והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי.[1]

הנה בתח"ה כתיב: ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו[2] [ע' במדרש רבה פ' וירא פנ"ו].

והענין כי מחיה מתים הוא ברחמים רבים, טל שעתיד להחיות בו את המתים, והוא מקור י"ג מדה"ר. וכמ"ש בד"ה ויאכילך את המן.

והנה ת"ת שהוא מדת הרחמים מדתו של יעקב עולה עד הכתר בחי' רחמים רבים, בסוד: בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה,[3] בזהר ס"פ תרומה (דקע"ה ע"ב). וזהו: ביום השלישי - דייקא יקימנו. ועמ"ש על פסוק זה לקמן גבי עשי"ת.

וזהו: ואשא אתכם על כנפי נשרים[4] - שהוא פני נשר בחי' רחמים. לעורר רחמים על ירידת הנפש, ועי"ז: ואביא אתכם אלי ממש. כנשר יעיר כו' ישאהו על אברתו כו'[5]. כמ"ש במ"א.

"ונחיה לפניו" דייקא, היינו שלע"ל יתגלה פנימי' ע"י, שלמעלה מהשבירה והתיקון כו'.

וזהו: ביום השלישי כו' וירא את המקום מרחוק.[6] והוא ע"ד: ליעקב אשר פדה את אברהם[7]. כי בחי' מרחוק הוא מה שרחוק מהשגה: אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני[8] - שאמר שלמה על מצות פרה אדומה. וכ"ז נמשך ע"י ביום השלישי כו' בחינת רחמים כנ"ל.

ועמ"ש במ"א ע"פ: כי המצוה הזאת כו' ולא רחוקה היא כו'[9] שנאמר על מצות התשובה. כי הגם שההמשכה מבחי' כתר מקיף עליון מה שנק' רחוק, אעפ"כ: קרוב אליך הדבר כו'.[10] והיינו כענין ואשא אתכם על כנפי נשרים כו' אלי כנ"ל.

והנה אפר הפרה הוא ג"כ בחי' תשובה - לשרוף כל ההרהורין בישין, כמ"ש במ"א. ועי"ז נמשך מים חיים מבחינת: אחכמה והיא רחוקה, לרחוק שנעשה קרוב.

וכענין ההזאה לטהר טמא מת, ככה ממש יחיה איש את נפשו האסורה וקשורה בהבלי עולם ונחשבת כמת, כמ"ש: ויתן את רשעים קברו[11] וכמארז"ל: רשעים בחייהם קרויים מתים.[12] והיינו ע"י התעוררות רחמים רבים מלמעלה.

ולכן ההזאה הוא ג"כ ביום השלישי, ע"י שמעורר רחמים על נפשו: ברחמיך הרבים רחם עלינו כו'.[13] והוא רחום יכפר עון כו'[14]. ועמ"ש בד"ה ראיתי והנה מנורת זהב בענין ברחמיך הרבים כו'.

"וביום השביעי" הוא בחי' מל', והוא בחינת דוד. ובז' אושפיזין יעקב הוא הג' ודוד הוא השביעי. ובחי' דוד שהיה מרכבה לבחי' מלכות, לפי שהוא בחי': דוד עבדי.[15]

והנה כתיב: כי לי בנ"י עבדים[16] - פי' ע"י שיהיו בבחי' עבדים עי"ז יהיו לי ממש. וכמ"ש במ"א ע"פ: ועתה יגדל נא כו' - שבחי' עבד שהוא הביטול לגמרי בלי שום טעם ודעת, שרשו גבוה מאד.

והיינו שממשיך מבחי' כתר שלמעלה מהחו"ב. והוא בחי' מל' דא"ס, וזהו בחי': לי ממש, ע"ד המבואר במ"א ע"פ: וארשתיך לי לעולם כו'[17] - שבבחי' זו אין שייך שינויים כו'.

וגם הנה שרש טומאת מת נמשך משבה"כ, ז' מלכין דתהו שמתו כו'. בלע הוא בחי' הדעת כו'[18] וזהו ג"כ ענין עץ הדעת טוב ורע. משא"כ בחכמה עילאה כתיב: ימותו ולא בחכמה.[19] עץ החיים. וכש"כ בבחי' כתר כו' חיי החיים כו'.

וזה נמשך ע"י הביטול שלמעלה מהדעת שהוא בחי' ביום השביעי כו'. ועמ"ש בפ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה. בענין ועד אין לו הפסק כו', ע"ש. וזהו ענין דוד חי וקיים.

והנה גם ביעקב ארז"ל: יעקב אבינו לא מת[20] - שהוא מבחי' שלמעלה מהשבירה. וכמבואר במ"א ע"פ מאמר הזהר ס"פ ויגש ע"פ: ויברך יעקב את פרעה כו'. ועמש"ל בפ' וישלח ע"פ: ויאבק כו' בענין כי לא יכול לו כו'.

ולכן ההזאה לטהרת טמא מת, להעביר רוח הטומאה, הוא דייקא ביום השלישי וביום השביעי.

ועמ"ש ע"פ ויאכילך את המן

  1. 1 וְהִזָּ֤ה הַטָּהֹר֙ עַל־הַטָּמֵ֔א בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִׁ֖י וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י וְחִטְּאוֹ֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵ֥ר בָּעָֽרֶב: (במדבר פרק יט פסוק יט)
  2. 2 יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו: (הושע פרק ו פסוק ב)
  3. 3 וְהַבְּרִ֥יחַ הַתִּיכֹ֖ן בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֑ים מַבְרִ֕חַ מִן־הַקָּצֶ֖ה אֶל־הַקָּצֶֽה: (שמות פרק כו פסוק כח)
  4. 4 אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי: (שמות פרק יט פסוק ד)
  5. 5 כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ: (דברים פרק לב פסוק יא)
  6. 6 בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק: (בראשית פרק כב פסוק ד)
  7. 7 לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בֵּ֣ית יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר פָּדָ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם לֹֽא־עַתָּ֤ה יֵבוֹשׁ֙ יַעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖ה פָּנָ֥יו יֶחֱוָֽרוּ: (ישעיהו פרק כט פסוק כב)
  8. 8 כָּל־זֹ֖ה נִסִּ֣יתִי בַחָכְמָ֑ה אָמַ֣רְתִּי אֶחְכָּ֔מָה וְהִ֖יא רְחוֹקָ֥ה מִמֶּֽנִּי: (קהלת פרק ז פסוק כג)
  9. 9 כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא: (דברים פרק ל פסוק יא)
  10. 10 כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ: ס (דברים פרק ל פסוק יד)
  11. 11 וַיִּתֵּ֤ן אֶת־רְשָׁעִים֙ קִבְר֔וֹ וְאֶת־עָשִׁ֖יר בְּמֹתָ֑יו עַ֚ל לֹא־חָמָ֣ס עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א מִרְמָ֖ה בְּפִֽיו: (ישעיהו פרק נג פסוק ט)
  12. 12 ברכות יח, ב
  13. 13 נוסח התפלה
  14. 14 וְה֤וּא רַח֨וּם׀ יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮ וְֽלֹא־יַֽ֫שְׁחִ֥ית וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ וְלֹא־יָ֝עִ֗יר כָּל־חֲמָתֽוֹ: (תהלים פרק עח פסוק לח)
  15. 15 מָ֭צָאתִי דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י בְּשֶׁ֖מֶן קָדְשִׁ֣י מְשַׁחְתִּֽיו: (תהלים פרק פט פסוק כא)
  16. 16 כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: (ויקרא פרק כה פסוק נה)
  17. 17 וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים: (הושע פרק ב פסוק כא)
  18. 18 וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: (בראשית פרק לו פסוק לא) וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה: (בראשית פרק לו פסוק לב)
  19. 19 הֲלֹא־נִסַּ֣ע יִתְרָ֣ם בָּ֑ם יָ֝מ֗וּתוּ וְלֹ֣א בְחָכְמָֽה: (איוב פרק ד פסוק כא)
  20. 20 תענית ה, ב