הוספה
לד"ה בהעלותך דף ל' עמוד שני סוף שיטה ז
אהבה.
והטעם שע"י הדמעה והמרירות זוכה לאתעדל"ע בבחי': "עין בעין נראה"[1] כנ"ל - היינו כמ"ש הרח"ו ע"פ מארז"ל: (פ"ה דברכות דל"ב ע"ב, ופ"ד דב"מ דנ"ט ע"א) ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו, שנאמר: אל דמעתי אל תחרש (תלים סי' ל"ט י"ג). ופי' הרח"ו: משום דבדמעה מעורר עינים העליונים, שהם נו"ה דחכמה כו'.
וביאור הדברים, היינו כמבואר לקמן פ' ראה סד"ה: כי תשמע בקול, ענין: לעשות הישר בעיני ה'[2], היינו בחי': עיני הוי' אל צדיקים[3]. כשם שמלמעלה למטה כולא קמיה כלא חשיב, כך מלמטה למעלה יראה לעיני בשר כמו למעלה. והמשכה זו, זהו ע"י הדמעות שמוריד מעיניו במרירות על ריחוקו מה' כו'. וע' במא"א[4] אות דלת (סי"ז) מענין דמעה. ובי"נ[5] שם. ובאות מם (סצ"ב). שעי"ז מעורר כביכול בחי' עינים העליונים, להיות עיני ה' אל צדיקים. פקח עיניך וראה כו'[6].
ועיין עוד מענין: היתה לי דמעתי לחם[7] - בספר עשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"א ר"פ כ"ד) - פי', שהלחם הוא בשומו ללבו שבחי': איה - שהוא ג"ר כח"ב[8] - הוא אלקיך כו'. ע"ש.
ועמ"ש בפ' שמות ע"פ: איה סופר כו'. ובד"ה: כי על כל כבוד, בענין: איה מקום כבודו כו'. ועיין עוד מזה ברבות ס"פ מצורע פי"ט, ובאיכה ר"פ: בכה תבכה.
ובזה יובן מה שתקנו[9]: